מטאורים זוהרים
נושרים אל חיק
כוכב ארץ
הם מאירים אור נגוהות
המדבר בשם מה
פעם גם הם היו
חלק מכוכב
ששת המיליונים
ואיננו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- יפים הם תיאוריך, תיאורי הטבע וחילופי עונות. ואולם, אם תשכיל לשלב בהם את הגורם הרומנטי בתור צבע נוסף, אזי הדבר יוסיף טעם וריח :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מים בין אור לחושך צבע נשפך בינותם מפעיל קסמיו בין תחום לתחום באיזורי הנפש של היממה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אווירה נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] דוד "לשכתב היסטוריה?" או שזו אמירה צינית או שטעית בהבנת הנקרא [ליצירה]
- [ליצירה] --- דומה כי רוחו של הראי"ה קוק זצ"ל, שורה על שיר תפילה גאולי זה ולוואי ויתקיימו דבריו [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כואב, אחרי הכל ולפני הכל כואב רק אדם בעל לב עקר ישמח למראות שכאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מקסים ! המטאפורה חופייך שוב משייכת את השיר לז'אנר שירי הים והנדודים שאת כה מיטיבה לספר. "כשמש תסנוור עינינו" קצת לא מובן. השורה "ביום מן הימים" -חושפת לעינינו כי היה זה רק ביקור חטוף על מנת להתרשם מחופיך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אל תאמרו עליה חשבתי שאתה מתכוון למישהי: אל תאמרו עליה שהיא שחרחורת. ואז שמחתי, חשבתי שעברת לכתוב שירים אנושיים, על סיעורי הנפש של האדם. התבדיתי. אבל עדיין אני מצפה [ליצירה]
- [ליצירה] רגיש ומאוד נוגע :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- איזו הבעה! השביל ממני אל עצמי הוא דימוי עצום!!!! [ליצירה]
תגובות