מטאורים זוהרים
נושרים אל חיק
כוכב ארץ
הם מאירים אור נגוהות
המדבר בשם מה
פעם גם הם היו
חלק מכוכב
ששת המיליונים
ואיננו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- מרגש ביותר!! זכרונות מן העבר הקרוב שאל לנו לשכוח. מזכיר לי בעת לימודיי, הפרופסור שלימד אותנו קורס, אמר בערך כמו שאמרת בהתחלה: "לרוב הילדים(מסביבתי הקרובה) בתקופתי, לא היה סבא" [ליצירה]
- [ליצירה] פרח אחד מחזיק בידו לתקווה ולהמשך עתידו, את הפרח בכל עת יחזיק גם חי וגם מת. [ליצירה]
- [ליצירה] מסעיר, כואב ומרתק. כואב שיש מצבים כאלו, מצבים שנקלעים אליהם בניגוד או לא בניגוד.ואחר כך נכנסים לסיטואציות ולבורות שלא רצו להיכנס אליהם מלכתחילה. מצפה לחלק ב'. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] פעם היו מטיילים ברגל עם ספר שירה או סלסלת פיקניק, נהנים מהפריחה, מריחים את ניחוח האוויר שלאחר הגשם, מטים אוזן לשירת הציפורים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- קיילי קיילי למה עזבתני... [ליצירה]
- [ליצירה] --- אחוזה שרעפים יושבת בכורסתה הראש בעננים הרגליים באוויר ההגיגים נוזלים והיא עודנה שם [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד וממש מוחשי [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר חמוד מלא רוח נעורים וריח הדרים :-) שמח שחזרת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- מרגש, סנטימנטלי! עלי יצירות שיבשו ורוח משככת כאב אך משכיחה שנים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הבית הראשון פותחת ב"נוגעת" ואז מתוך אקסטזה, מגיעה המילה השנייה "לא נוגעת" ומכאן ריחוף מתוך ריקוד, הצלילים מתמזגים ודוחפים את הדוברת שלב שלב אל עבר הריחוף והניתוק הרוחני מהסובבים,היא בתוך עולם מלא צלילים ורוחניות. בבית השני -המשקל מאבד מחשיבותו והמקצב תופס את מקומו ומכאן הדרך קצרה אל הפריחה ,יכולה להיות פריחת הנשמה או פריחה ולבלוב של שיא הרגע, אך כאן נכנסת המילה האחרונה -מילת המחץ: "דממה" הנותנת תשובה לכל הבית השני. ישר כח על שיר זה! [ליצירה]
תגובות