לפעמים נדמה לי,שבתוכי מתגורר עבד כושי קטן
בעל עיניים עקשניות ומפוחית קטנה בכיס האחורי
אי הוו א דרימ
הוא נואם לעצמו ומניף עת בעוצמה של ידיעה
אני משקיף לעברו (עצלן שכמותי)ויודע שלא יעזרו כל הפיתויים שזרעתי סביבו
יום יבוא והוא יעזוב, יברח.
מתקרב לעבר השדה: ערמות שיבולים מסודרים שורות שורות
יוצרות מקצב
בידי מחשבון קטן
ואני מודע לכל אגורה שתכנס או יצאה, סופר עם הלשון שטרות שקיבלתי לפני רגעים ספורים
איני מציע לו שכר וגם לא נותן לו שבחים
אסור שיפקח את עיניו, אסור שיהיה מודע לחשיבותו
חם בחוץ
וארוחת הצהרים כבר מוכנה
תגובות