הוא הגיע פתאום
ממש באמצע היום
כשנכנס לחדר - מיד כולנו נאלמנו דום,
פרשנו לפניו שטיח אדום.
בלי שם, בלי צבע, בלי צורה ולאום,
אי אפשר להחליט אם היתה זו מציאות או חלום.
הראש התרוקן ולא ניתן היה לנשום,
והאדמה רעדה, רעשה, להטה מחום.
כולם נדחקו, הצטופפו, נאבקו לתפוש מקום.
יפה אך מרתיע, נורא ואיום,
אפילו ראש הממשלה נאלץ את פיו לבלום.

לא יכול להחליט אם היתה זו מציאות או חלום
ומי זה שהופיע ונעלם בלי לומר שלום.