חשבתי על זה, ולכן בדקתי מה פירוש המילה "שותת" - ובכן.. התרגום של המילה הוא flow.. - נוזל\זורם.. וככזה ההגדרה מתאימה לשני המצבים וממילא מאפשרת "תרתי משמע" תקין לחלוטין..
להעיר- בדרך כלל היופי במשפטים כאלה הוא ההקבלה בין התופעה הפיסית ובין המשמעות הרעיונית שאנו נותנים לה. פה, עך אף שהמשמעות הרעיונית נאה בהחלט, מבחינה פיסיולוגית זה רחוק מלהיות מדויק: הלב לא שותת דם, הוא מספק דם לגוף. לב שותת דם הוא לב פצוע שכבר לא ממש פועל, כך שנדמה לי שהמשפט חסר קצת עוקץ.
[ליצירה]
למעיר ההערות הקטנון
חשבתי על זה, ולכן בדקתי מה פירוש המילה "שותת" - ובכן.. התרגום של המילה הוא flow.. - נוזל\זורם.. וככזה ההגדרה מתאימה לשני המצבים וממילא מאפשרת "תרתי משמע" תקין לחלוטין..
[ליצירה]
אם אפשר
להעיר- בדרך כלל היופי במשפטים כאלה הוא ההקבלה בין התופעה הפיסית ובין המשמעות הרעיונית שאנו נותנים לה. פה, עך אף שהמשמעות הרעיונית נאה בהחלט, מבחינה פיסיולוגית זה רחוק מלהיות מדויק: הלב לא שותת דם, הוא מספק דם לגוף. לב שותת דם הוא לב פצוע שכבר לא ממש פועל, כך שנדמה לי שהמשפט חסר קצת עוקץ.
[ליצירה]
ואני רואה את זה רק עכשיו...
מ-ע-ו-ל-ה!
שלשום חשבתי על זה (לא במונחים האלה, כמובן, ועדיין) שאנחנו מאבדים את הדחילו בגלל אובר-רחימו.
אפשר להסתכל על זה בכמה אופנים, מסתבר.
[ליצירה]
איך, איך לא ראיתי את זה עד עכשיו?!
ולמה לא מגיבים לזה יותר??
סיפור מעולה, חייך אותי (פועל חדש? מותר לי.) לאורך כולו. גם השם של הסיפור, גם הדמויות (קראת את 'קורוליין' של ניל גאיימן? כי החתול שלך די מזכיר את החתול ששם, רק קצת פחות... 'יודע'.. בכולופן כדאי לך לקרוא את זה) ובכלל - הכל.
[ליצירה]
לא הגבתי לזה???
אחד הדברים שאהבתי כאן (חוץ מהקאץ' וכו) זה את האותנטיות של הדמויות. היה אפשר ממש לשמוע אותם מדברים, וכידוע "שפתיו ממללות" זה לא דבר קטן כשאומרים דברים.
[ליצירה]
משובח ביותר
(איזו מילה מצאתי לעצמי.. משובח..)
סגנון טוב מאד, אהבתי את ההגדרה "ערימה"..
ו.. בקשר לתוכן והרעיון - בדיוק היום חשבתי על זה, שההבדל בין רוב אלו שנמצאים בתוך הנורמה למחוץ לנורמה זה לא כמות אדישות בנוגע לנורמה, אלא סוג הענין : האם יהיה ענין מוגזם בכך שנמצאים בתוך או מחוץ לנורמה...
[ליצירה]
סיפור טוב, טוב מאד
אבל אפשר לשפר, הרבה מאד.
דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...).
דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני.
"ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. "
כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים)
סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת.
שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון.
תגובות