חשבתי על זה, ולכן בדקתי מה פירוש המילה "שותת" - ובכן.. התרגום של המילה הוא flow.. - נוזל\זורם.. וככזה ההגדרה מתאימה לשני המצבים וממילא מאפשרת "תרתי משמע" תקין לחלוטין..
להעיר- בדרך כלל היופי במשפטים כאלה הוא ההקבלה בין התופעה הפיסית ובין המשמעות הרעיונית שאנו נותנים לה. פה, עך אף שהמשמעות הרעיונית נאה בהחלט, מבחינה פיסיולוגית זה רחוק מלהיות מדויק: הלב לא שותת דם, הוא מספק דם לגוף. לב שותת דם הוא לב פצוע שכבר לא ממש פועל, כך שנדמה לי שהמשפט חסר קצת עוקץ.
[ליצירה]
למעיר ההערות הקטנון
חשבתי על זה, ולכן בדקתי מה פירוש המילה "שותת" - ובכן.. התרגום של המילה הוא flow.. - נוזל\זורם.. וככזה ההגדרה מתאימה לשני המצבים וממילא מאפשרת "תרתי משמע" תקין לחלוטין..
[ליצירה]
אם אפשר
להעיר- בדרך כלל היופי במשפטים כאלה הוא ההקבלה בין התופעה הפיסית ובין המשמעות הרעיונית שאנו נותנים לה. פה, עך אף שהמשמעות הרעיונית נאה בהחלט, מבחינה פיסיולוגית זה רחוק מלהיות מדויק: הלב לא שותת דם, הוא מספק דם לגוף. לב שותת דם הוא לב פצוע שכבר לא ממש פועל, כך שנדמה לי שהמשפט חסר קצת עוקץ.
[ליצירה]
ואיי!
זה הזכיר לי סיפור של אסתר שטרן על ילדה בת 10, מומלץ. (לא, זה לא סרט.. בינתיים.)
ואני חושב כמו הגישה השניה של החתלתול - עדיף להשאיר אותו כך ולא להמיר עוצמה באורך.
[ליצירה]
חביב פלוס :-)
כמובן, גם אני חושב שצריך לשנות 'ארוך' ל"נשק ארוך" וכו'.. (זה גם יסביר וגם יוריד את הגרשיים המציקים האלה מכל המקומות...)
אגב, מי מתנדב לעשות קטע צבאי על חנוכה? :-) (זה מה שחשבתי בהתחלה שאני עומד לקרוא, משום מה..)
הצעה לרעיון אפשרי :
ראינו את ה'כבד' מתקרב אלינו, שלושת חיילי האוייב שעל גבי ה'כבד' נראו מאושרים מעוצמת הנשק שלהם ועמדו לתת פקודה דמוי 'דרוס את החי"ר שעל היעד', אלא שאז פרץ סרן אלעזר חשמונא והסתער לבדו על הכבד....
[ליצירה]
השיר פשוט רץ טוב...
דף היוצר שלך משובץ בכל כך הרבה אבני חן שכאלה...
אה, ואתם מתייחסים לדרקונים כאילו הם אנושיים...
אחד הדברים שהרשימו אותי היה שהם לא כאלה. הם זרים (כשבמקום 'זרים' שימו את alien... ולא במונחים הסיגורני-וויברים של הענין...), וככאלה אנחנו לא יכולים להתחיל לנתח אותם בסגנון 'הם טובים אור נאט טובים'...
[ליצירה]
'סתכל על זה בצורה הזו...
אם היא לא היתה אומרת את זה, היית מסיים את הסיפור בסגנון "את השיחה היא סיימה באנחה על חיי האהבה העלובים שלה ועל כך שלא מצאה את החצי שלה, דבר שעדיין לא נתן לי את האומץ לפנות אליה, לאחר כחצי שעה\ארבעים דקות האוטובוס הגיע לתחנתו, מנסה לענות אותי בכל מילי-שניה מהדרך וכך למרבה הבושה, הכאב ועוד רגשות כואבים שאפילו לא ידעתי שקיימים בלב האדם, ראיתי אותה יורדת בתחנה ופוסעת לה הרחק."
טוב.. לא השקעתי מיודעמה אבל העיקרון הובן, נכון?
בקיצר, c'est la vie.
אה.. וסיפור יפה :-)
תגובות