סופר ירחים.
אני חי אותך כל יום מחדש. וכאילו מישהו מכוון אל רקתי ורומז "יומך האחרון". לכן, אני נושם אותך.
כל שנייה מחדש.
ובהתמלא ריאותיי בניחוח ניחוחך- מביט לשמיים וסופר.
אחת. שתיים. שלוש.
ומתעורר
לצידך.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יורם, זה נשמע טוב. גם אם איני מגיע מאותו העולם. ולבסוף, כמו בדיחה טובה על סוג שכזה. יש לי מזל. [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר המלכה במיטתו של אחרשוורוש? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהימה התגובה של מיקה מוני. [ליצירה]
- [ליצירה] **** [ליצירה]
- [ליצירה] אמת הכוונה לא רוח מלאכותית כמו הנאמרת מעלה [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה עודכנה. לקריאתכם. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה:) רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם. אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה. מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב). יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה). אשמח להמשך... [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלמי, אני עוד לא מסיים את השורה הראשונה ואני כבר יודע את השנייה, החמישית ואיך זה ייגמר. אז או שתחדש או שתחסוך מאיתנו. במחילה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. הובן. הובן עוד קודם אבל .. [ליצירה]
תגובות