מיכל, גם אני אהבתי פחות את הביצוע, אני חושב שרגע קצת יותר כהה, אולי רקע שהולך ונהיה שחור ככל שמתרחקים מהדמות (או מהמפתחות) היה מוסיף הרבה. דווקא הרעיון יפה. משום מה זה מזכיר לי קצת את השיר "לא אומרת כלום" של מטרופולין. משהו עם סגירות (נעילות) ובדידות, ועצבות...
[ליצירה]
מיכל, גם אני אהבתי פחות את הביצוע, אני חושב שרגע קצת יותר כהה, אולי רקע שהולך ונהיה שחור ככל שמתרחקים מהדמות (או מהמפתחות) היה מוסיף הרבה. דווקא הרעיון יפה. משום מה זה מזכיר לי קצת את השיר "לא אומרת כלום" של מטרופולין. משהו עם סגירות (נעילות) ובדידות, ועצבות...
[ליצירה]
מסכימה שחסר פרופורציות, עם זה שחסר אמירה ממש לא. מסוכן להגיד בעולם היצירות שמשהו חסר אמירה. בד"כ זה רק אומר שאותו האדם לא הספיק להבין אותה.
לגבי ההערות האחרות, צודקים. זה בכלל לא הסיגנון הרגיל שלי. זה היה באיזו סדנת היכרות עם מדיומים שונים, ובכוונה ניסיתי משהו שונה לכל מדיום. כאן זה גיר ופחם, שזה קצת קשה ( = אני לא יודעת איך)לשלוט על הפרטים. תודה על ההערות...
[ליצירה]
לא הבנתי מה בדבריי הצביע על קיבעון כלשהו, כשאני בדיוק אומרת שיש מקום להכל בעולם היצירות. גם אם אני מאמינה בצבע שמיים כלשהו, אני בטח ובטח לא חושבת שזה מהותי לחשיבה שלי. דברים כאלה מצמצמים בני אדם. אני חושבת בדיוק ההיפף, הנתונים השונים בעולם חשובים כמו הדף הלבן עליו תתחיל להמציא. אבל הם עדיין נתונים מציאותיים שיש להתחשב בהם. ועדיין, כל כמה זמן מופיעים גאונים אמיתיים שמסוגלים להתעלות על מגבלות המציאות ויוצרים מה שהעולם קורה "אומנות".
אז שוב, אולי הבעיה אצלי, אבל מה מקובע פה?
אתה זריז לקבוע שלאנשים אחרים יש גבולות מסויימים. חשבת אולי על האפשרות השנייה?
תגובות