כותב וכותב וכולי מתלהב, מגודל השעה, מרגעי ההשראה. רק מעת לעת עולה החשש, שמא לפתע המעין ייבש. אולי זרם מים לא ישוב עוד לפרוץ? אולי לא אאור עוד מאור הניצוץ? שמא אשקע בחיי שיגרון ויהא זה- שירי האחרון...