ירושלים מתירה לי להיות.
בלי התנצלויות והסברים,
מרווחת בי מרחב
להכיל את עצמי
נכונה.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואף פעם לא צפוף בה... ירושלים היא משהו מיוחד. האמת היא שחסר לי המשך. זה טוב מידי כדי להיות קצר. זו פתיחה טובה לשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] רמת גן מתירה לי לישון להיות לא להיות חורפן מחורפן שכמותי [ליצירה]
- [ליצירה] אבניה ברזל העיר אשר הרים סביב לה... עיר קשה של אש ודם. הטופוגרפיה חזקה והאנשים אינם אלא התבנית. שלוש דתות ועוד נשאר מקום לאנשים ? ובשביל "בואי נכונה" צריך רוח ים. ובכל זאת גם רכה, מחבקת ומקבלת- העוצמה שבכוח, הויתור שבעקשנות. [ליצירה]
- [ליצירה] מדויק ומצוין! [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע כמו בוקר טיפוסי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אכן..זקנים.. אוהבים לספר על העבר מפחד המחשבה על ה(הווה- שהוא- כבר)עתיד. [ליצירה]
- [ליצירה] ורק בי, הצינית, עולה הציטוט: "מוסיף דעת מוסיף מכאוב"..? [ליצירה]
- [ליצירה] זה כן.. לא מצאתי סיווג כזה באפשרויות (קיוויתי שהעורכים ידאגו לזה). ו.. מתנצלת שגרמתי לך לחשוב קצת ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] (ל)אורך שידרה, כי: הטיפות נוזלות לאורך עמוד השידרה, וגם מתוות מעין דרך, את אורך השידרה. [ליצירה]
- [ליצירה] הזוי, מסקרן, מסעיר- כל מה שצריך שיהיה בסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נהדר! (ואיך זה שלא הייתי פה עד היום?) היישר לאהודות [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. היישר לאהודותיי [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הפיזמון, אבל הבתים מושכים למקום פחות מעמיק. "סוד קיומך"- ההתחלה רומזת למשהו אישי, הנה עוד רגע ונשמע מה ייחודה, אישיותה- אך ההמשך בורח למקום כללי :"משפחתך,נישואיך" שיכול להתאים לעוד רבות אחרות, ולכן לא ממצה לטעמי. [ליצירה]
תגובות