בצורת
הגשמים נעצרו מרדת
ואדמתי אוֹצרת עלבונה.
סדקיה נפערים לרווחה
מפנים מקום לייאוש
המחלחל, מזדחל
מטה מטה.
השורשים מתקשים
לפלס דרכם בינות
חרסיות נשברות
מסתעפים, מגששים
אך לא מצליחים להעמיק לעבר
מקור מים איתן.
ורק בשדות מעובדים
רוויים בזיעת היוגבים
האדמה תחוּחה
וּבין תלמיה
אוֹצרת תפילתה
להגשים הבטחתה.
"...שומע תפילה, תן טל ומטר על-פני האדמה, ותשביע את העולם כולו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנת ידך. שמור והצל שנה זו מכל דבר רע, ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענויות, ועשה לה תקווה ואחרית שלום..."
תגובות