אלוקי,
אדמתי
מנוקבת
ח ל ל י ם ח ל ל י ם
פתלתלים, סבוכים
ומקוט
עים
צמאים למים.
גם גשמי ברכה
לא ירוו צימאונה
יחדרו הם
למעיינות תהום רבה
המפכים וגועשים
כליבה
רותחת.
ורק אהבתנו
מכה על הסלע
ויצאו ממנו מים
חיים.
רון ודמע
-
אדם מהישוב...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצטרף לקודמי. אכן דימוי נחמד. בעיקר אהבתי את: "רעיונות נעלמים כשאתה מרפה אחיזתך בו" תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עצוב עד כאב. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפהפה ופשוט שכולו אהבת הטבע. תודה רבה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר יפה. מתאר יפה כל-כך מצב עכשווי אישי-לאומי. תודה רבה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר" גם אם בחייו היה לפי המשפט הנפלא שתווית בשירך: "צור מפוסל" לעומת אחרים שהיו רק "אדמת לס בסערה". שיר נפלא! תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חביב ופירוש מיוחד ויפה למונח "שאילת גשמים". [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! "מרקד מחול קטן של זה על אצבעך" - תיאור יפהפה. תודה רבה לך שתזכו להקים בית נאמן ומאושר! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עמוק אך עם זאת כתוב בצורה פשוטה - בדיוק כמו שאני אוהב... [ליצירה]
- [ליצירה] המקום ינחם אותך. שיר נוגה, עצוב שאכן מותיר אחריו שאלות פתוחות גם לאחר שנסתם הגולל. [ליצירה]
- [ליצירה] קטע יפה וסגנון כתיבה מיוחד. מזכיר לי משהו שכתבתי פעם... [ליצירה]
