שִיר– יוֹנר במיל. / אדם ומכונה

 

"ועולה וצומחת רעות גדולה / של אדם ואדם / של אדם ומכונה / וחורקים שריוני הפלדה בזכותם / שיניהם בעקבי הדרך"

(עקבי הדרך / שוש פלדי)

 

מְסירים את הכּיסוּי

וחוֹשפים

גוּש של פּלדה

מכונה

מחוּזקת, משוּמנת ומגוֹרזת

היטב.

 

מַניעים

פיח שחור כעֶשֶן הכבשן

נפלט אל האוויר

החם, החנוק

שבחוץ.

 

ובין הערביים

לעת שקיעה

נוסעים

הצריח מיוצב

ופניו לחזית

שריוני הפלדה חורקים,

ענן של אבק מלווה את דרכנו

בינות הרים ופלגי מים.

 

הלילה אורב לנו

ולפתע - תקלה

תחנת הממסר סיימה את שידוריה

והמכונה מסרבת לנוע

חרף הפצרותינו וניסיונותינו.

 

מוצאים את עצמנו בתוך בִּיצה

ומסביבנו שקט

רק צפרדעים מקרקרות בעוז.

 

וכשעולה הבוקר

מחליפים את הממסר הסורר

ובתום עמל ויזע

ממשיכים לנוע

לעבר היעד

שעדיין איננו נראה.

 

ואף על פי כן

נוע ננוע

והאדם שבטנק

מיוזע

מאובק

מפויח

וקצת חורק

 

ינצח.