איזה יופי העברת רעיון שניראה פשוט אך כמו כל דבר שעושים החיים תמיד יש לו כמה רבדים והצלחת להציג את הרעיון שכולם מתעסקים בו מהרובד היומיומי דרך רובד עמוק יותר שכאילו קרוב יותר למקור התחושה
ממש קיימת פסוק
הווי ממעט בדיבורו ומרבה בעניינו
[ליצירה]
איזה יופי העברת רעיון שניראה פשוט אך כמו כל דבר שעושים החיים תמיד יש לו כמה רבדים והצלחת להציג את הרעיון שכולם מתעסקים בו מהרובד היומיומי דרך רובד עמוק יותר שכאילו קרוב יותר למקור התחושה
ממש קיימת פסוק
הווי ממעט בדיבורו ומרבה בעניינו
[ליצירה]
ליאורה יקרה כל כך,
כל יום הוא אינסוף. אינסוף חוויות, התחלות, הזדמנויות...והתחושות האלה של ההחמצה - זה משהו שמרגישים גם בגיל 80, רק שאז כבר לפעמים מאוחר מדי. איזה ברת מזל את, שאת חושבת על זה כבר עכשיו, כך שמראש תוכלי לחיות את חייך כך שבגיל 80 לא תרגישי החמצה
[ליצירה]
יאצק,
להגיד את האמת בצורה כה אמצעית זה כישרון וישרות... שכוייח
קארל מרקס טען שהא-לוהים הוא אופיום להמונים, ובשירך אני רואה תגובה ניצחת לו. לא-לוהים, שהוא נשגב, אינסופי ועליון הוא קרא אופיום. אם כך מעדיפה אני את האופיום ולא את האלילות בדמות הון וכסף [שאגב מרקס, תרם נכבדות בהפיכתו לאמצעי כה מרכזי בתפיסת באדם].
[ליצירה]
השיר גרם לאסוסיאציה מעניינת למשהו שסיפר לי אבי: כשהיה ילד קטן, הודיע לאימו שהוא רוצה לראות את ה' עכשיו. אימו, אישה צדיקה וקדושה הזדעזע ונחרדה מהמחשבה, שהרי "לא יראני האדם וחי".
זה החיסרון הבולט שלנו כבני אדם לעומת מי שאינו חי. לעומת אלו שיכולים בשפה ברורה לשבח ולדעת באמת על מה הם מדברים
[ליצירה]
יוליה,
זה שאת כישרון נדיר כבר ידעתי קודם. עכשיו אני מגלה שאת גם נשמה גדולה...
ואגב ההערה של לוגן, אנחנו אף פעם לא נדע את ה', ובכ"ז מותר לנו לרצות לדעת אותו. כפי שהרעיה לא השיגה בסוף את הדוד [שיר השירים]- אבל זה לא אומר שהיא תפסיק לנסות...
"תכלית הידיעה שלא נדע" [בעש"ט]
[ליצירה]
מדהים. בתור אחת שהגיע מהצד השני של מסך הברזל, נדהמת מהכתיבה היפה. היצירה בעיני הולכת על התער החד של מציאות ששמעתי עליה כל כך הרבה.
[ליצירה]
[ליצירה]
ברוך שובך!
משקל השיר חביב עלי,
וכן גם המילים,
אך כוונת השיר
נסתרה מבינתי
שלא באשמתך.
על כן הואל נא בטובך
לגלות את צפון ליבך,
הסבר כוונתך למתקשים
בפעם העשרים
תגובות