הצל שלי לוט בערפל
ומהלך בין החיים בחשכה.
צופה בהם כמו קבצן אבֶל
כַּמֵה לרגע של חיבה.
אֶניָה זוק
-
10% ממה שקורה בחיים אינם בשליטה. 90% הנותרים זו התגובה שלנו לאותם 10%.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי העברת רעיון שניראה פשוט אך כמו כל דבר שעושים החיים תמיד יש לו כמה רבדים והצלחת להציג את הרעיון שכולם מתעסקים בו מהרובד היומיומי דרך רובד עמוק יותר שכאילו קרוב יותר למקור התחושה ממש קיימת פסוק הווי ממעט בדיבורו ומרבה בעניינו [ליצירה]
- [ליצירה] רגע של כמיהה אניה, זה יפה יפה. אני מוכנה להודות בשם הצל שלי ובעיקר בשמי, ששנינו מאד אוהבים את רגעי הכמיהה הללו. שלך בחיבה :) כּנרת [ליצירה]
- [ליצירה] לוג-לוג, מאיפה הפסוק שהבאת? [ליצירה]
- [ליצירה] רגע של חיבה כדאי לנסות השכמות בהנץ ושקיעות בשפת הים יש בזה הרבה רגעים של חסד וחיבה, ונותן פרספקטיבה גם לצל. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. חבל שבימינו לא מוקדשים 4 פסוקים למלחמה... [ליצירה]
- [ליצירה] הישר לאהודות... הראי"ה כתב על כך שהסיבה לבלבול בין האני האמיתי ל"שלי" הוא בשל חטא קדמון: חטא האדם הראשון וחטא הארץ וכו': "ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור, אינו מתגלה בתוכיותו רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו, לפי ערך הגבורה העליונה, הספוגה מהאורה הטהורה של זיו מעלה, שהיא מתלהבת בקרבו. חטאנו עם אבותינו, חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת אַיֶךָּ, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו, בחטא ההשתחואה לאל זר. חטא ישראל, זה אחרי אלהי נכר, את אניותו העצמית עזב, זנח ישראל טוב. חטאה הארץ, הכחישה את עצמיותה, צמצמה את חילה, הלכה אחרי מגמות ותכליתות, לא נתנה את כל חילה הכמוס להיות טעם עץ כטעם פריו, נשאה עין מחוץ לה, לחשוב על דבר גורלות וקריירות. ...וכה הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל " אוה"ק ג עמ' קמ' [ליצירה]
- [ליצירה] חוסר תקוה משווע, כואב וביאוש נוגע.. הכתיבה-יפה, אותנטית. מקוה לא אותנטית באמת [ליצירה]
- [ליצירה] מממ...עושה לי געגוע לאדם שהיה קצת שלי והלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי, מהפשטות והעומק המשתזר בתוכו בטבעיות זורמת. לגבי צורת העולם, היה זה עם יותר מאשר צורה בבריאתו. עצם תכליתו נפחה בו יותר מאשר צורתו. [ליצירה]
- [ליצירה] ממממממ...מצלצל כמו משהו מוכר...עולה מן האוב. העלית בי זיכרון ישן שכבר כמעט הלך לארץ נשייה. תודה. הוא אחד מאלה שאסור לשכוח, על תקן "חטאי נגדי תמיד". [ליצירה]
- [ליצירה] בין מליצה לרצינות חמוד מאוד מאוד... [ליצירה]
- [ליצירה] יאצק, להגיד את האמת בצורה כה אמצעית זה כישרון וישרות... שכוייח קארל מרקס טען שהא-לוהים הוא אופיום להמונים, ובשירך אני רואה תגובה ניצחת לו. לא-לוהים, שהוא נשגב, אינסופי ועליון הוא קרא אופיום. אם כך מעדיפה אני את האופיום ולא את האלילות בדמות הון וכסף [שאגב מרקס, תרם נכבדות בהפיכתו לאמצעי כה מרכזי בתפיסת באדם]. [ליצירה]
- [ליצירה] אני שומעת כל מילה מהדהדת בתוך ראשי, מתפקעת ונורית החוצה. אגרופי קמוצים מוכנים לקרב. אם זו היתה מטרת השיר - הצלחת [ליצירה]
- [ליצירה] קצר, קולע, במשקל מדהים [ליצירה]
תגובות