איזה יופי העברת רעיון שניראה פשוט אך כמו כל דבר שעושים החיים תמיד יש לו כמה רבדים והצלחת להציג את הרעיון שכולם מתעסקים בו מהרובד היומיומי דרך רובד עמוק יותר שכאילו קרוב יותר למקור התחושה
ממש קיימת פסוק
הווי ממעט בדיבורו ומרבה בעניינו
[ליצירה]
איזה יופי העברת רעיון שניראה פשוט אך כמו כל דבר שעושים החיים תמיד יש לו כמה רבדים והצלחת להציג את הרעיון שכולם מתעסקים בו מהרובד היומיומי דרך רובד עמוק יותר שכאילו קרוב יותר למקור התחושה
ממש קיימת פסוק
הווי ממעט בדיבורו ומרבה בעניינו
[ליצירה]
הישר לאהודות...
הראי"ה כתב על כך שהסיבה לבלבול בין האני האמיתי ל"שלי" הוא בשל חטא קדמון: חטא האדם הראשון וחטא הארץ וכו':
"ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור, אינו מתגלה בתוכיותו רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו, לפי ערך הגבורה העליונה, הספוגה מהאורה הטהורה של זיו מעלה, שהיא מתלהבת בקרבו.
חטאנו עם אבותינו, חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת אַיֶךָּ, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו, בחטא ההשתחואה לאל זר.
חטא ישראל, זה אחרי אלהי נכר, את אניותו העצמית עזב, זנח ישראל טוב.
חטאה הארץ, הכחישה את עצמיותה, צמצמה את חילה, הלכה אחרי מגמות ותכליתות, לא נתנה את כל חילה הכמוס להיות טעם עץ כטעם פריו, נשאה עין מחוץ לה, לחשוב על דבר גורלות וקריירות.
...וכה הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל "
אוה"ק ג עמ' קמ'
[ליצירה]
ממממממ...מצלצל כמו משהו מוכר...עולה מן האוב.
העלית בי זיכרון ישן שכבר כמעט הלך לארץ נשייה. תודה. הוא אחד מאלה שאסור לשכוח, על תקן "חטאי נגדי תמיד".
[ליצירה]
יאצק,
להגיד את האמת בצורה כה אמצעית זה כישרון וישרות... שכוייח
קארל מרקס טען שהא-לוהים הוא אופיום להמונים, ובשירך אני רואה תגובה ניצחת לו. לא-לוהים, שהוא נשגב, אינסופי ועליון הוא קרא אופיום. אם כך מעדיפה אני את האופיום ולא את האלילות בדמות הון וכסף [שאגב מרקס, תרם נכבדות בהפיכתו לאמצעי כה מרכזי בתפיסת באדם].
תגובות