בפעם האחרונה שראיתי אותך זוהרת באלול
עוד לא היית
איתי היום אנחנו במגרש כדורגל שחקנים
בועטים, ישר מתוך הבטן
מרופדת בתפוחים שלי אני
מלא ממתקים. (גם את לפעמים)
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו... אהבתי ולדעתי אם הייתי מקבלת ניתוח של השיר הייתי נהינת אפילו יותר... משהו מיסתורי ומתוק... [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אשמח להסבר! [ליצירה]
- [ליצירה] רק נסיון... קצת התקשתי עם סידור השורות, אבל אני מבין שיש כאן כוונה... יש לי רצון נסתר (כבר לא) לקשר אותו לגמרי לאלול וראש השנה ולשנה. אולי זו הכוונה? "היום הרת עולם" על כן - "עוד לא היית" אפשר להמשיך שורה ואז אין הכוונה לא היית בכלל, אלא "איתי" את נולדת מחדש. כמו כל תהליך הולדה בעולמנו הוא פוגם בזהר 'הנשמה' בירידה למגרש הכדור-רגל הפראי. ה"בועטים" הם אותם כוחות מתפרצים ממנו (הזכיר לי שופר) מהבטן; בה חבויה גם נקודה פנימית טובה מרופדת תפוחים (בועטים את התפוחים?) הדובר בשיר מצד אחד משמש זרועה ל(שכינה?) להוציא את כחותיו שלו לפועל, כשלמעשה בלעדיה הוא לא יכול לבעוט, והיא בלעדיו חסרת ביטוי וקיום. אולי קצת הלכתי רחוק בניתוח השיר, תודו לפחות שזה היה נסיון יפה .. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. [מעורר קנאה. וטוב שכך, שהרי קנאת יוצרים...] [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט כותרת היצירה והאזכור של שחקני הכדורגל - יצר אצלי סחף אסוציאטיבי לכיוונו של אולי גדול שדרני הכדורגל- זוהיר בהלול, והעברית ההשייקספירית המקסימה שלו. אפשר להיות פשטן ולהגיד שהקטע מתאר בצורה מתוחכמת את 3 האהבות הגדולות של ההמון הלבנטיני- כדורגל, דת ונשים. אבל אני חושב שזה הרבה מעבר כאן, עולם הכדורגל ושרשרת ההקשרים והסמלים שמקיפים אותו, הוא פיוטי,קסום ,מיסטי ומלא חיים. וכמו שציינתי קודם לגבי דת והמושג הפשוט של אלוהים - ההמון סוגד לו, והאינלקטואלים בזים לו. הבעיה היחידה שנכנסת לאידיליה הקסומה שתיארתי היא הצלע השלישית במשולש (או השניה..) עולם הכדורגל תמיד יתפס בעיני נשים כאוסף של טקסים פגאניים שמשלב בתוכו גברתנים ניאדרטליים שעירים וחסרי חן(דיויד בקהאם לא קשור פה,נשמור את זה לפוסט אחר). פה נכנס הקונפליקט. זכר שישלוף מעולם הדימויים שלו אסוציאציה כלשהי שקשורה לכדורגל- במקרה הטוב(כמו כאן) יתפס כמסתורי. הבעיה היא שאין כמעט מערכת סמלים אחרת בנמצא (הספרות העממית/קלאסית בדור האינטרנט היא פאסה) שמצליחה ללכוד בצורה כ"כ מוצלחת את החמקמקות של ההויה האנושית. וזה ביטוי נוסף לתהום הפעורה וחוסר ההבנה המובנה שבין יצורי נוגה ומאדים. ובחזרה לקטע, תמשיך ככה מנחם, מעורפל זה טוב. יחי הטשטוש המאחד! [ליצירה]
- [ליצירה] זה נקרא לי כמו שיר לנמענת אישה אהובה שנמצאת בהריון ובעיטות הכדורגל בבטן הצחיקו אותי:) שילוב מתעתע של בעיטה במגרש ובעיטה בבטן:) ואולי רק מדמיוני? נהניתי לקרוא אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] חיכך ממתקים:) ללא ספק. מתוק מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו יפה השימוש החכם בארמז מתוך שיר השירים "רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני..." שהפך בשיר ל- "בועטים, ישר מתוך הבטן מרופדת בתפוחים שלי ..." [ליצירה]
- [ליצירה] . [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מתוקות. שרה, הערוגה שלך לא מעודכנת, אצלינו אומרים להתראות לילדים ולילדות והולכים בעקבות הכוכב, ובסוף, בעת הזיקוקים הוא אפילו (אוי)נופל. (אבל עדיין הולכים אחריו) ועוד מילה, מה שמשך אותי בשיר של אלג'יר זו הפניה הזו לאנשים האנונימיים בעולם, בראש השיר, הביאו , יש בזה הרבה בטחון שכך יהיה, אני חושב. רציתי גם להתחיל כך שיר, אך מה שיצא זה הבאתי (אז הביאו, טוב?) [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] איה-קטנונית תודה על תשומת הלב לכל הריקים בשיר. כנראה שלא קראתי מספיק פעמים את השיר בניסוחו הנוכחי. תיקנתי איכשהו. (האמת שחסרה לי שם מילה) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי קצת מופתע מן ההנאה שחשתי מתיאור הרגע בו היא מסלסלת בשערה שלה וחשה את העקצוצים של קצות שערותיו. אהבתי את זרימת התיאור ופחות שמתי לב לבית העלמין, עם כל הכבוד לחשיבות שלו בסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד ! (אחרי אי רצון לגעת ביצירתך; אפשר בשורה האחרונה לכתוב גם "את מצוות עשן תעשן") [ליצירה]
- [ליצירה] תיקנתי את ההיפוך. זה באמת יותר הגיוני ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה קטע טוב שנותן תחושת אמינות. ורצון להמשיך ולקרוא עד שהוא כבר יגיד את הוידוי שלו. ואיזה יופי זה שהוא לא ושהוא סומך שנבין לבד. אני לא בטוח שחייבים לשים את הדברים בגרונו של ילד קטן. מישהו טיפה יותר מבוגר היה עושה טוב לקטע. והיה שם גם איזה קטע עם המנהל וההתנהלות סביב שקצת קצת סטה מהאינטיסיביות שמאפיינת את כל הוידוי. כל כך נכון להיפגש אקראית עם זה עכשיו ערב ראש השנה. נראה לי שאלך להתוודות ליד איזה עץ (אולי ביער? הוי אבא) [ליצירה]
- [ליצירה] לסמן לעצמי שהייתי וקראתי [ליצירה]
תגובות