היד נראת לי כמו חלק מהעץ - והפרי חלק ממנה.
היא מנסה לקטוף את הפרי, שהוא בעצם היא,
כאילו היא צריכה אומץ כדי להתמודד עם מי שהיא באמת.
והדם, או העסיס, שנשפך מהיד/פרי (שוב, מוטיב של חיבור) הוא הניפוץ של האידאה הזו.
וזה שהיא לא נרתעת ואפילו כמעט מתרפקת על הפרי מעיד לדעתי על הנחישות שלה.
אבל זו רק פרשנות שלי. (:
אהבתי את הציור.
[ליצירה]
היד נראת לי כמו חלק מהעץ - והפרי חלק ממנה.
היא מנסה לקטוף את הפרי, שהוא בעצם היא,
כאילו היא צריכה אומץ כדי להתמודד עם מי שהיא באמת.
והדם, או העסיס, שנשפך מהיד/פרי (שוב, מוטיב של חיבור) הוא הניפוץ של האידאה הזו.
וזה שהיא לא נרתעת ואפילו כמעט מתרפקת על הפרי מעיד לדעתי על הנחישות שלה.
אבל זו רק פרשנות שלי. (:
אהבתי את הציור.
[ליצירה]
תרגיש הרבה יותר טוב אחרי שתיכנס ותראה איך בפנים נחמד, למרות שבחוץ באמת נראה קצת כמו החלק הפחות מוצלח של "הרלם"...
התה ועוגה עליי (אין לנו אוכל תימני, מצטערת)
[ליצירה]
ראש קטן
מאמר מרשים. במיוחד כי החלק המדעי מעניין. אבל אני חייבת להגיד (בלי ניסיון כפירה או משהו) שהרבה יותר נראה לי שדגים לא כשרים לקורבן, כי באותה התקופה, לא היה להם דרך הספקת דגים חיים למקדש לקורבנות. נראה לי שלבנות בריכה שלימה רק לזה היה מעל ומעבר למקובל. ועוד סיבה שנראית לי הגיונית יותר - דגים לא ממש נחשבים. נראה לי שגם אז חשבו ככה. במיוחד כי בהסברים עצמם שהבאת, רואים שישנם דגים שרבייתם אכן כמו זו של בני האדם. שלא ניכנס ל"דגים" שמניקים בכלל. או למה לא מקריבים כל שאר החיות שאכן רבייתם כמו זו של בני האדם. ואפילו כשרים לאכילה. מצטערת, אבל מדרש תנחומא יוצא כאן ממש ראש קטן.
אבל סחטיין על ההסבר היפה על צורת הרבייה של דגים X עופות.
תגובות