כבר בת עשרים, כמעט
רווקה, ותוהה על הקנקן
של הצבע שנשפך בימים הראשונים
בהם נברא העולם
לא משהו להתגאות בו, חושבת
רק לחשוב, כנראה
ונראה- אם יום אחד אני אדע
אולי תשובה אחת
ואולי בכלל לא
רק אפליג באוקיינוס שלהן
ואבין שדגים לא נושכים
אבל שאלות דווקא כן
הודיה -
-
אוהבת לחולל בכרמים, או גם סתם על רצפת פרקט או על דף נייר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מתחילה למצוא את עצמי את מקומי, לאט לאט מתחילה לזקוף את הראש בלי לחשוש מכל מבט מתחילה פתאום להשלים את המילים החסרות מתחילה סוף סוף להבין ולהבחין בין אות לאות. (מלים של אהוד מנור) הודיה - לא קשה להזדהות במיוחד הסוף, חזקי ואמצי כּנרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ויום אחד, תשבי איתו ותצחקו על השירים האלה, ותשמחו. תדעו למי לכתוב שירים. בהצלחה . [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] הקטע שאב אותי לרגע לתוך הסיטואציה הקשה. גם אותי מפחידה המחשבה על המחשבה. זו שתבוא "אחרי".... קשה להגיד משפטים נוסך "יהיה טוב" כי הכל תלוי בנו, במה שנחליט, שנאחז, שנקבע. תודה לך על הכתיבה, זה חשוב לקרוא דברים כאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] לפני כמה שנים שמעתי על משפחה שבה האמא הייתה דתייה והאב חילוני ותמיד תהיתי איך זה במשפחה שבה זה ההפך- ועכשיו זכיתי לקרוא, היה מעניין, ונקודת המבט הילדותית מאוד המחישה את הסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] "זה מורכב" יש לי חברה שתמיד אוהבת להגיד: "זה מורכב" אבל כנראב שזו גם חלק מהבעיה שלנו, שאנחנו לא לגמרי מסוגלים להחליט ולשים את הנקודות במקום שצריך. אני ממש מסכימה וחושבת שיש מקום רב להעלות את הנושא ולהתדיין עליו- תודה על הארתך. [ליצירה]
- [ליצירה] דרור, המושג של הנגיעה בגוף של עצמך הפכה להיות זולה- ומפורשת בצורה פרובוקטיבית והמונית. חבל שכך. כוונתי הייתה, בסה"כ להביע איזשהו חיבור בין הגוף לנפש מאחר שכפי שאני מקווה שהובן בשיר- החיבור לא היה קיים. [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי מכל רגע! פשוט מקסים! מאוד שנון עם המטבחון והכל- תהיתי למה בחרת דווקא לנפשות הפועלות תבלינים וכלי עבודה במטבח, אבל נראה לי שזה ממש הוסיף. אני מתלבטת לגבי הסוף- אם הוא מוסיף או גורע מהסיפור ומהתובנות החשובות של גיבוריו לגבי השנאת חינם וכ"ו- אבל מצד שני הוא סוגר יפה את הכל, אז אהי חושבת שזה ממש טוב גם ככה. נהנתי מכל רגע- יש לך חוש הומור, המון דמיון,כשרון כתיבה ומסרים נסתרים שביחד הופכים למשהו שפשוט כיף לקרוא. נ.ב - למה השמות של האנשים לועזיים? הם הרי יהודים שמכינים את הבית לפסח?! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש דמיינתי לעצמי את הבד שנפרם, את המשהו הזה שעוד רגע קט ויתפרק- הפזמון הזה מוסיף המון לשיר. והיה לי קצת עצוב- ההשלמה האכזרית הזאת עם המציאות- הסגנון השוטף של השיר הולם אותו, בכל אופן... שיר מוצלח :) [ליצירה]
- [ליצירה] (אני תמיד לוחצת אנטר אחרי הכותרת ובטעות נשלח לי...) בכל- אופן, השימוש בשוקולד לדמות הרגשה- הופך את השיר להיות מעניין ומיוחד. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד אומרים כשילדים: מתחיל במכות ונגמר בנשיקות... כנראה יש משהו משלים בין השנים. בכל אופן, זה העלה לי חיוך ענק על הפרצוף. רעיון יפה- וכתוב בצורה שמשאירה את הקורא בסוף- מופתע. [ליצירה]
- [ליצירה] *** בד"כ אנל'א נוהגת להסכים עם אנשים אחרים באופן מוצהר אבל דגון צודק בכל אמירותיו. ממש הוציא לי ת'מילים מהפה. וגם רציתי להגיד תודה, כי ממש לא בכוונה גרמת לי מאוד לחייך בדיוק בקטע של עצבות, ואין דבר גדול מזה בשבילי. [ליצירה]
תגובות