בס"ד
בדרכי הלילית
צומחות אבנים
לתוך כפות רגליי
וכאשר
אני נאחזת בתוכן
ונאנקת
מעוצמת הכאב החד
הן מנערות אותי
מעליהן
ומותירות בתוך כפות רגליי
חורים גדולים
אור ירח
אז נקווה שם
וזוחל עד לקודקוד ראשי
מצמיח לי
כנפיים
והופכני
לגחלילית.
הודיה -
-
אוהבת לחולל בכרמים, או גם סתם על רצפת פרקט או על דף נייר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חבובה זה מה שאמרת לי אז, מנוסח בכזה דיוק. הדימוי בעיניי נפלא, באמת. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ? [ליצירה]
- [ליצירה] רעיה- זה כל-כך.... מהלב וישר לדף כמו שאמרת פעם, מה שיפה בכתיבה שלך זה שהיא כל כך טבעית וזורמת, בלי מילציות והתיפייפות, המילים והסגנון דיבור (דיבור!) המיוחד שלך נטו. ......וגם ריגשת אותי, מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא זה נראה כאילו שאת כן קצת כועסת- כי אם לא היית כועסת לא היית מעלה את הנושא וזוכרת אותו... אני מאחלת לך שתזכי בהכרה בה את חפצה, כי את ראויה לה... שיהיה רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא נחלשת הלהבה לא נחלשת, רק לפעמים זה נדמה, כי לפעמים מתעלמים מהלהבה ומנסים לשפוך עליה מים, אבל היא לא נחלשת כי כמו שאמרת- היא נשמה, ונשמות לא נחלשות, אנחנו פשוט מחביאים אותן לפעמים. חוצמיזה זה יפה, כן ואמיתי. מסכימה בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למהללים אני קוראת לזה: זעקה אילמת. ומה שיפה הוא שכל אחד יכול לקרוא לזה איך שהוא רוצה. בעיניי זה מאוד מוסיף המיקוד של האור על היד והחושך בצדדים. זה מאוד ממקד את המבט של המסתכל. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע- אי אפשר עוד לומר דבר על ההרגשה הזו- הקורעת מבפנים... [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד אומרים כשילדים: מתחיל במכות ונגמר בנשיקות... כנראה יש משהו משלים בין השנים. בכל אופן, זה העלה לי חיוך ענק על הפרצוף. רעיון יפה- וכתוב בצורה שמשאירה את הקורא בסוף- מופתע. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש דמיינתי לעצמי את הבד שנפרם, את המשהו הזה שעוד רגע קט ויתפרק- הפזמון הזה מוסיף המון לשיר. והיה לי קצת עצוב- ההשלמה האכזרית הזאת עם המציאות- הסגנון השוטף של השיר הולם אותו, בכל אופן... שיר מוצלח :) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי עצורת נשימה רוב הסיפור- זה הזכיר לי עבודת בגרות באומנות של חברה שלי, שצילמה בובות בצורה מאוד מאיימת ולא מחמיאה- המסר שהעברת מאוד חזק וחשוב- נהנתי מכל רגע. [ליצירה]
תגובות