בע"ה

 

מאין נובעות המחשבות

ששטות בתוך ראשי

כמו אלפי דגים של כסף

הרוצים לצאת לחופשי

           ?

מי פיזר את הרהוריי

הניחם כמוץ לעוף ברוח

להלכד בדמדומי לפנות ערב

?

היכן נמים כל רחשי ליבי

כשאיני צריכה להם

מתחפרים היטב במקומות רכים

שבגופי, שוקעים

ובשעת גאות צפים ועולים

על פני המתקשים

?

ואיה היא השכחה

המרוקנת, המשחררת

חותמת קו מואר של שחר

בתוך שמיים שחורים

....