בס"ד
להיות אחרת
זה להיות קצת
אחרת
ולהרגיש
הכי
אחרת
בעולם. זה להיות
אני
מבלי לדעת בעצם
מה
כל-כך
אחרת
בלהיות אני?!
זה לרצות להיות הכי
קצת
ולהשאר תמיד
אחרת
ולזכור
שלהיות קצת אחרת
זה
להיות הכי
אחרת
בעולם.
[ליצירה]
***
בס"ד
היה לי נעים לקרוא, מעניין שאת כותבת על גשם דווקא בקיץ.
איכשהוא אני מרגישה שמה שכתבת יכול לקרות רק בסיפורים. אולי זה בגלל שאני כבר לא סופרת מרצפות כשאני הולכת ברחוב, או סתם כי בחום כזה של קיץ קשה לדמיין שלולית.
[ליצירה]
לפני כמה שנים שמעתי על משפחה שבה האמא הייתה דתייה והאב חילוני ותמיד תהיתי איך זה במשפחה שבה זה ההפך- ועכשיו זכיתי לקרוא, היה מעניין, ונקודת המבט הילדותית מאוד המחישה את הסיפור.
[ליצירה]
נהנתי מכל רגע! פשוט מקסים! מאוד שנון עם המטבחון והכל- תהיתי למה בחרת דווקא לנפשות הפועלות תבלינים וכלי עבודה במטבח, אבל נראה לי שזה ממש הוסיף. אני מתלבטת לגבי הסוף- אם הוא מוסיף או גורע מהסיפור ומהתובנות החשובות של גיבוריו לגבי השנאת חינם וכ"ו- אבל מצד שני הוא סוגר יפה את הכל, אז אהי חושבת שזה ממש טוב גם ככה. נהנתי מכל רגע- יש לך חוש הומור, המון דמיון,כשרון כתיבה ומסרים נסתרים שביחד הופכים למשהו שפשוט כיף לקרוא. נ.ב - למה השמות של האנשים לועזיים? הם הרי יהודים שמכינים את הבית לפסח?!
[ליצירה]
דרור, המושג של הנגיעה בגוף של עצמך הפכה להיות זולה- ומפורשת בצורה פרובוקטיבית והמונית. חבל שכך. כוונתי הייתה, בסה"כ להביע איזשהו חיבור בין הגוף לנפש מאחר שכפי שאני מקווה שהובן בשיר- החיבור לא היה קיים.
[ליצירה]
***
בד"כ אנל'א נוהגת להסכים עם אנשים אחרים באופן מוצהר אבל דגון צודק בכל אמירותיו. ממש הוציא לי ת'מילים מהפה. וגם רציתי להגיד תודה, כי ממש לא בכוונה גרמת לי מאוד לחייך בדיוק בקטע של עצבות, ואין דבר גדול מזה בשבילי.
[ליצירה]
לא נחלשת
הלהבה לא נחלשת, רק לפעמים זה נדמה, כי לפעמים מתעלמים מהלהבה ומנסים לשפוך עליה מים, אבל היא לא נחלשת כי כמו שאמרת- היא נשמה, ונשמות לא נחלשות, אנחנו פשוט מחביאים אותן לפעמים.
חוצמיזה זה יפה, כן ואמיתי. מסכימה בהחלט.
[ליצירה]
דווקא זה נראה כאילו שאת כן קצת כועסת- כי אם לא היית כועסת לא היית מעלה את הנושא וזוכרת אותו... אני מאחלת לך שתזכי בהכרה בה את חפצה, כי את ראויה לה... שיהיה רק טוב.
[ליצירה]
?
זו ביקורת ממש חריפה, וממש קשה לי איתה. טשטשת לגמרי את הגבול בין "פקןדה בלתי חוקית בעליל" לבין פקודה שחלק מהציבור אומנם לא מסכים איתה, אבל בכל זאת, לא מדובר ב"בבאי יאר- 2"! אתה מציג באור מאוד נלעג הן את המפקד, והן את החיילים- שהם כולם חסרי מצפון למרות כל הציוד ה"דוסי" הכבד שעליהם. אני לא יודעת אם זו ביקורת שאתה מביע, פארודיה וכ"ו, אבל אותי זה הרגיז. אל תחשוב לרגע, שלמישהו מהחיילים או המפקדים, הולך להיות קל ומהנה אפילו- ב-י' באב.
[ליצירה]
הייתי עצורת נשימה רוב הסיפור- זה הזכיר לי עבודת בגרות באומנות של חברה שלי, שצילמה בובות בצורה מאוד מאיימת ולא מחמיאה- המסר שהעברת מאוד חזק וחשוב- נהנתי מכל רגע.
תגובות