בשעות הלילה של מוצאי-שבת, כמה שעות לפני שעלה השחר על שבוע חדש, פרצו פורצים לקיוסק של פישמן ושפילמן. משום מה נפל חשדם על שנינו.

אחרי פגישות עיוורות רבות מספור שהתנהלו בבתי-קפה רומנטיים יותר או פחות, עייפתי ובחרתי ברחבת הקיוסק הסמוך למרכז המסחרי, והפכתיה לאתר הבית שלי, קן תפילותיי הנידחות. לשם זימנתי את אלה שהיו מוכנות להמר ולהיפגש עמי למרות מיקומו התמוה. הסינון שלפני הפגישות הפך להיות קל, מחלק את עולם העלמות לשניים: כן מוכנות להיפגש ברחבת הקיוסק, לא מוכנות להיפגש ברחבת הקיוסק. אני לא התפשרתי על הצעה חלופית, מפתה ככל שהייתה. כמה מהסרבניות התפשרו בסופו של דבר, ולו רק כדי לשפוך על ראשי קיתונות של דברי ביקורת על חוסר הג´נטלמניות, הרגישות וכדומה. מילא.

מה שטוב לפישמן, רע לשפילמן. וכן ההיפך. רק בשעה שלפני סגירת הקיוסק תמצא אותם יחד, מעדכנים מלאי וסופרים קופה. בייתר הזמן הם מתחלקים - מחציתו לשפילמן, מחציתו לפישמן. וכן ההיפך. גם חוות הדעת שלהם על בנות הזוג הפוטנציאליות שלי היו בהתאם - זה בכה וזה בכה.

עד שבאת את, ומצאת חן בעיני שניהם. כבעלי בית שווי זכויות היו חוקרים אותי על מועדי פגישותינו, ממתינים להופעתנו בלבוש מלכות, וברחבת קיוסק ממורקת. על שולחננו, שולחן עץ מתנדנד ודביק, החלו להופיע צלוחיות ממתקים שלא הזמנו, הגרלות עם זכיות מוכנות מראש, ומיצים טבעיים שסחטו בכל לב.

את הרגשת מחוזרת מכל עבר, ואני חשתי כמי שגנבו לו תפקיד בהצגה. איננו מתאימים - את קרה ושקולה, מחושבת, ואני קפריזי וחמום מח, וכבר בפגישה הראשונה רציתי לומר "לא". והנה מצאתי עצמי מקנא בג´נטלמנים האירופאים האלה שסללו מסילות אל לבך בקלות כה רבה. את רצית להמשיך ולהיפגש בגלל העונג שחשת בחברתם, ואני חששתי מפגיעתם, שמא יגרשוני מרחבת הקיוסק, המרוחק רק דקת הליכה מביתי, והיכן אמצא מקום חלופי כה נוח לפגישותיי.

אז עשיתי את אותו תרגיל מכוער, ולא הופעתי לפגישה שקבענו. כדי לנחמך הכניסו אותך צמד הרעים אל הקיוסק, ושיעשעו אותך שעה ארוכה בסיפורי זכרונות ובארטיקים נוטפי שוקולד. אני יודע הכל – צפיתי בכם ממרפסת ביתי. לפני שנעלו הראו לך את המנעול המיוחד, עליו מורכבים שני כפתורי מספרים - אחד לפישמן, ומשנהו לשפילמן. וכל אחד מהם לחש על אוזנך את הקוד הסודי אותו לא ידע רעהו, כדי להראות לך עד כמה נאמנת היית בעיניהם.

כך טבעם של גברים - רגע אוהבים, ובמשנהו חושדים וכועסים. וכך גם פישמן ושפילמן. משמצאו דלת פתוחה וקיוסק מרוקן ללא סימני פריצה, לא חשדו איש ברעהו - אחים הם לקיוסק, ואף שמה שטוב לפישמן רע לשפילמן, וכן ההיפך, בטובת הקיוסק רוצים שניהם. ואין כאן סתירה.

וכך נפל חשדם עלייך. וממך עליי. מן הסתם ראו יותר מדי סרטי נכלולים והונאה. מילא. אלא שכעונש על אי-שיתוף הפעולה מצדי בחקירת הפשע, הורו לי להדיר את רגליי מרחבת הקיוסק. ואני הלא החלטתי להתחתן לא יאוחר מסוף הקיץ.

על כן אני כותב עכשיו לתיבה שלך באתר שבו הכרנו, ומבקש ממך באופן המוזר ביותר שתחמלי עליי, שתעבירי על מידותייך ותבואי ליישר את ההדורים. אני יודע שידך לא הייתה במעל. אני הוא זה שפרץ לקיוסק, כעונש לשני חסרי ההתחשבות שגרמו לי לבזבוז זמן יקר בפגישות הסרק שלנו. אני מוכן להחזיר את כל מה שלקחתי, להחליף את מה שהתקלקל בסחורה טריה, ולפצותם אפילו בשולחנות עץ חדשים ולא מתנדנדים. ספרי להם מדוע נעלמת, הביטי בהם במבטך שכה הוקסמו ממנו, ותווכי ביננו, שיסלחו ויאפשרו לי לפקוד מחדש את רחבת הקיוסק. וחלקך אף הוא לא ייגרע -  שתי קופסאות קרטון גדולות אשקול על ידך, מלאות ארטיקים משובחים משוקולד, כאשר אהבת.