רגע לפני... הוא מסדר את עצמו דמעה על לחיו אבל יודע הוא שזה חייב להיעשות הגיע הזמן... חוצה הוא את הדלת נכנס למעמקי הכאב לתוך תוכו לבוש בחליפת אור מביט סביבו הכל שחור אך אור מקום אפל מלא רע עומד הוא נכנס לאמצע אמצע מעגל התהום תהום הנשמה כאן כל הרוע חי, נושם, מכאיב עומד הוא בתוך עמקי נשמתו צועק מבור זועק אלעל! "ד' הוא האלוקים!!!" הוא בוכה!!! דמעותיו נשפכות כים אל תוך תהום הנשמה ים של חטא דם של רוע ומתוך כל השחור נקודת אור... מביט בה... נזכר... מחיך... מוחה דמעותיו צוחק, שמח מאושר!!! קירות השחור מתפרקות נשברות עפות מביט הוא סביבו הכל נעלם החושך לאור הופך אור גדול, אש!!! להבת צעקתו בוערת בכל!!! "אהבה" אילו הוא היה חי את זה קודם... לדעת שיש אהבה כזאת גדולה שרודפים אחריה תמיד!!! רוקד הוא מפזז בכל עוז מתרומם באויר צועק משאול תחתיות "אבא אני שלך!!!" חוזר הוא פוקח עיניו יוצא הוא משאול האור אל הר הקודש מביט, דמעתו קמה ניצבה בכי של שנים בכי של כאב כאב הקודש ועיניו מביטות מעבר מעל לשחור! רואות הן את האור ובוכה הוא בכי אמת כל תהומי ים לא יספיקו למלא את כאב הקודש כאב חוסרה של עירנו "עיר האלוהים" ובוכה הוא זועק הוא "אבא!!! גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה!!!" ובעיניו שמחה שמחה של עתיד שיר לעתיד שבא...