הכל התחיל משיחת הטלפון האקראית שקיבל, "רועי שלום, מדברת ענת ממשרד הביטחון, יש לנו הצעה בשבילך. נפגש ביום רביעי בקפה ג'וי ברח' הפרחים 38 בתל אביב בשעה 19:00". רועי היה אז כבן 27 לאחר סיום תואר ראשון במתמטיקה שימושית בטכניון, והחל בעבודה במיזם מחשבים חדשני. עתידו היה לו ברור, למרות שצעד בו את צעדיו הראשונים. לא היה לו כל רצון לחזור למשחקי הגבריות, אותם זנח עם שחרורו כמפקד צוות ביחידה מובחרת. עם זאת, יצר הסקרנות מעולם לא עזב אותו. ביום שלישי בערב, המתינה לו הודעה במענה הקולי: "רועי, מדברת ענת, רציתי להזכירך לגבי מחר בקפה ג'וי ב-19:00". טוב אגיע, אמר לעצמו, ולו רק כדי לראות במה המדובר. כשהגיע לבית הקפה, המתינו לו שניים בשולחן פינתי. הימני הציג עצמו כארנון, והשמאלי הזדהה בשם אבי. "שב בבקשה", פנה אליו ארנון, "מה תזמין?" "בשבילי רק הפוך" ענה רועי. ההזמנה לא איחרה להגיע. "כן, מה איבדתי כאן?" שאל רועי. אבי וארנון, הפטירו חיוך קטן. "אנחנו צריכים אותך. הפרופיל שלך בדיוק מתאים לצרכי המערכת" אמר ארנון. כששמע רועי את המלה "המערכת" הגיע תורו לגחך. רועי שמעולם לא הסתדר עם מסגרות ומערכות בירוקרטיות השיב: "את המערכת שלי אני יודע לסדר לבד". השניים שנראו כבני 45 שכבר ראו דבר או שניים בחייהם, התעלמו מתשובתו. אבי שעד עתה נמנע מלהוציא מילה, ניקה את משקפיו האופנתיים, הניחם על השולחן ופנה אליו "מה הדבר הכי מטורף שעשית עד היום?" ולפני שקיבל תשובה המשיך "אתה חושב שאנחנו לא יודעים שאינך מסתדר עם מערכות? אנחנו מחפשים זאבים בודדים כמוך". וכעת ארנון המשיך "איך אתה רואה את עצמך בעוד 15 שנים. מנהל מחלקה בחברת הייטק נוסע על פורד פוקוס, נשוי עם 2 ילדים וגר בבית פרטי בפרברי תל אביב? מגיע ב-7 בערב הביתה ומתיישב על הגלובס?" "מה רע בזה?" ענה רועי. "אף אחד לא אמר שזה רע, אבל זה פשוט לא מתאים לך, אתה תהייה מתוסכל מחיים כאלו" ירה ארנון. אבי כדי לרכך הוסיף "תראה, לעולם השגרתי תמיד תוכל לחזור, אבל לעולם התחתון, יש רק הזדמנות בודדת להצטרף". " על איזה עולם תחתון אתה מדבר?" "מה אתם אנשי משטרה, אפילו עוד לא הצגתם את עצמכם"? התפרץ רועי. על השניים ההתפרצות לא עשתה כל רושם. ארנון הוסיף "העולם התחתון הוא לא העולם של העבריינים והמשטרות, העולם התחתון, הוא העולם הקיים מתחת לעולם הרגיל שאתה מכיר" "תרחיב" אמר רועי. אני אתן לך את הדוגמא הכי פשוטה ענה אבי. "אתה חושב ששנינו היינו נחשפים ונפגשים איתך בבית הקפה הזה, אם הוא לא היה בית קפה של המערכת. מנהל בית הקפה הוא גימלאי של המערכת, כל יושביו הם אנשי המשרד, אפילו צוות המלצרים הם עובדי המשרד". רועי הרים גבה בפליאה והנהן בראשו קלות כמאשר את התחכום. "טוב בזבזנו מספיק זמן" פנה ארנון לאבי, תוך התעלמות מרועי. השניים הזיזו את כסאותיהם לאחור וקמו מהשולחן. אבי זרק לרועי כרטיס ביקור שלו - רועי הציץ בכרטיס- "אבי לוי, מנהל אגף פיתוח בחברת מיקרוסופט", אבי הפטיר לעברו "אם לא תיצור איתנו קשר תוך שבוע לטלפונים הרשומים, אנחנו כבר נחזור אליך" "ודרך אגב ההזמנה כבר שולמה". השניים פנו לדרכם, תוך שלא מחליפים אפילו מבט עם רועי. רועי שהיה המום מהתנהגות השניים ומהדברים ששמע, נותר לשבת במקומו, ולסיים את הקפה תוך שבוחן כעת באופן שונה את המקום. "נו מה אתה אומר" שאל ארנון את אבי "נראה לי שאנחנו בכיוון הנכון. המשחק עשה את שלו" השיב אבי. המשך יבוא....