[ליצירה]
"מי אמר לך שאת מוזרה
ומי אמר שזה אסור
ומי זרק לך איזו הערה
תגידי זה סגור
מי אמר לך שאת מוכרחה
ומי לחץ אותך לקיר
בתוך כל מישהו את יכולה
לשמוע איזה שיר
...
מי אמר לך שאת יכולה
לתת הכל מבלי לחשוב
בזיכרון ישן על התחלה
חבוי לו גם הסוף"
עמד ברקע הכתיבה, או שזה סתם צירוף מקרים מפתיע?
[ליצירה]
המצויר הוא אני, אם להודות באמת...
מי, יש לי הרגשה שייפית אותי. במציאות אני הרבה פחות... יפה? בובתי?
אבל בתור ציור שלא קשור אלי, אהבתי (:
צריך קצת יותר תלת מימדיות בחולצה, הייתי אומר.
[ליצירה]
הממ.. אני מבין למה את מתכוונת... אני חושב שאת צודקת בשתי הנקודות. ננסה לשפר פעם הבאה (:
זה ממש כיף לקבל תגובות שלך, מי. אולי אני צריך ללמוד ממך בנושא הזה P: ?
[ליצירה]
תודה תודה, טל. גם לשלך. כל שיר.. מקסים.
לצערי, לא הספקתי עדיין בחיי הקצרים לקרוא את הזמיר והשושנה של וילד. אולי פעם אני אקרא את זה (קודם את התרגום, אם יש, ואז במקור...)
[ליצירה]
רעיון טוב, אבל.
כל פעם מגניב אותי היצירתיות שלך, כי באמת יש לך רעיונות יפים מאחורי היצירות. אבל את תסלחי לי על קצת מילות ביקורת, נכון (: ?
שני דברים עיקריים הפריעו לי. ראשית, האדם בתפקיד כלי השח-מט לא מספיק שמוט. כפות הרגליים כן, וגם המשיכה בחולצה, אבל איכשהו הוא מחזיק את הראש שלו יותר מדי בכוחות עצמו... וגם נמצא שמאלה ממה שהוא היה צריך להיות אם באמת היו מרימים אותו ככה. בקיצור, מפריע.
שנית, קווי הפרספקטיבה. הם רק בכאילו נכונים, וזה ממש מפריע למי שמסתכל בתשומת לב. למשל, הקו שמתחיל בפינה השמאלית למטה, נעלם איפשהו מתחת ליד. גם שני הקווים מימין לו מתלכדים, בתיאוריה, בערך במרכז התמונה, שזה שמאלה מאיפה שציירת את ההתלכדות. בקיצור, לא כל הקווים מתלכדים לנקודת המגוז, כמו שזה נראה במבט שטחי.
אבל היצירתיות שלך מוצאת חן בעיני (:
תגובות