איך זה שהן נעצרות מעצמן
ואני צועק להן "עכשיו, כי זה הזמן" והן
בשלהן.
איך זה שאני כל כך רוצה, מרגיש ברגע שלפני
ומבקש מהן "בבקשה, עוד מעט יעבור הזמן"
והן ממאנות.
את מבינה, אהובה, אני תקוע פה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקבל מעט מן הרוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, זה הולך להיות לא קל. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי זוכר אותן בכלל? [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה לא עצוב/ מאכזב אז מה כן? [ליצירה]
- [ליצירה] ?! [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב על שירך החדש באתר. מי יתן ותתפתחי, תפרחי ויהיה זה מקור ביטוי פנימי נוסף. מאחל הצלחה בהמשך . [ליצירה]
- [ליצירה] איה, זה לא תופס כי אין כאן אי- סדר ברור. אם את רוצה להמחיש את הכאוס, את האנדרלמוסיה, זה חייב להיות ברור וכאן, רק בקריאה מדוקדקת זה עולה וגם אז- לא עולה בדעת. רצונך באנדרלמוסיה? שתהיה מסודרת! [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר לך חביבתי? [ליצירה]
- [ליצירה] חבר'ה, החלטתי לחבר. אבל בשינוי קטן. תודה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. זה מרגש אותי.. [ליצירה]
תגובות