נטשתי חיבוק קדרותך ועליתי
לאדמת החיים
והמוות.
לא נשאת מבט אחרי, לא שלחת
מילות אהבה או פרידה –
וידעתי: כבדרך אגב
תעמוד לצד כסאי הריק
עיניך באפלת לילה ארוך
ונתיניך, כפויי המתנה,
ימלמלו זה אל זה נבהלים -
לא תביט, לא תשמע, לא תשפוט.
קפוץ-שפתים עודך מחכה לי, בודד
עד אשק דמעות אמי המרות
ואשוב בחזרה.
תגובות