יָרֵחַ מִתְכַּסֵה.
קֶשֶׁר אֶחָד מִן הַחוֹף
מִפְרָשִׂים קְרוּעִים.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לך על השיר האופטימי הזה, אני שמחה כל כך שאת מפרסמת כאן. המשיכי כך (גם בהסתכלות החיובית, וגם בכתיבה. נהניתי מהזרימה של השיר הזה, רואים שהוא מגיע ממקום פתוח וטוב יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצטערת... היתה חסרה שורה, ולכן זה לא הובן נכון. הנער הוא אכן הנפטר, ואיש לא אמר לו מעולם את מה שכולם נזכרו לספר כשכבר היה מאוחר. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך. נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות") אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד. יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לראות אותך פה. ~ניצן~ [ליצירה]
- [ליצירה] ושכחתי גם להגיד שאני אוהבת את השפה למרות התנודות במשלב (אני מניחה שזה קורה, כשאתה מסתכל אחורה על הילדות וחושב במילים של גדול אבל זוכר גם איך חשבת כשהיית קטן, אז אולי דווקא בגללם) ואת הדמויות של ההורים, שהן אמינות באופן נדיר. קצת הפריעו לי הדמויות הסטריאוטיפיות של המורה המושלמת והאחות המעצבנת, אבל אולי זו גם נגזרת של חשיבה של ילד קטן... [ליצירה]
- [ליצירה] על מה מדברים גלי הים על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב וכשהם נוסכים רוגע ושקט האם הם חושבים על האדם והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור. רגשותיו מתערבבים עם המציאות ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים. גלי הים מגיעים אל החוף וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה. האדם עומד ומביט אל הים נסער ונפעם מהמיית גליו והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת. והאם גל גואה ישבור את האדם איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה ומאיים להציף את חייו הים והאדם כאחד הם מנוחה אינם נותנים לעצמם האדם עומד אל מול פני הים והים מושיט אליו ידיים באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך. (ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] את כל כך, כל כך נהדרת. אני אוהבת במיוחד את איך שאת משחילה את החרוזים, בטבעיות זורמת. ואת: "אתמול נגני כינור עמדו בגזוזטרה של החלום" ואת: "עוד ישמע. שמעת?" ואותך. [ליצירה]
- [ליצירה] יכול להיות שאנחנו מדברות על פרקים שונים?... ("ושקדת עלי שוב" שלח אותי אל "שוקד אני על דברי לעשותו" - שמתייחס לגלות.) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי שמחה אם היה הסבר לרקע של הציור. אני לא מכירה, וכתוצאה מכך לא מבינה. בכל אופן, ציור יפה. [ליצירה]
תגובות