[ליצירה]
הסבר:
כ הדמיון היא קיצור של "כמו". כלומר - היא תתאים לדימויים.
"כש", הוא קיצור של "כאשר" - כלומר בתיאורי זמן.
"כאשר רוח נושבת" שקול ל"כשרוח נושבת".
"ש" לבד הוא סיפור מורכב יותר. למעשה זהו קיצור של "אשר", והוא נועד להרכבת משפטים. בד"כ על מנת להבהיר דברים. לדוג': הלכתי אל החבר שהזמין אותי.
אין מדובר בזמן (הלכתי אל החבר כאשר הזמין אותי" אלא במתן מידגע נוסף על החבר - הוא הזמין אותי.
כך, לדוג' בתגובה שלך צ"ל:
"פעם גם אני כתבתי הרבה עם כ' עד |ש|לימדו(<-כאן הש במקומה) אותי כאן, |ש|צריך (<-גם כאן)
להשתמש ב כ' רק (כ)שזה בא לדמיון אך (כ)שאתה בא להמחיש משהו שהוא
אמיתי אין צורך להשתמש ב - כ'...
[ליצירה]
אני עם מתקרבת. מה "פוגע" בלחשוב אחרת?
וחוץ מזה, אפילו אם זה פוגע, בשיר הזה לא נרמזה אפילו דעה פוליטית. השלום, עד כמה שידוע לי, הוא שאיפה של כולנו (עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו - מוכר?) ואני מאד מקווה שאין באתר שלנו מישהו שתומך ברצח רבין.
לעומת זאת, ואולי הגיע הזמן שנתייחס קצת לשיר עצמו, אין לי מושג למה צריך לעשות כזה עניין מכל הקשקושים האלה של "מורשת רבין" וכו' - עם כל הכבוד שלצערי אין לי כלפי המנוח, כיון שלדעתי הוא הביא על ישראל את אחד האסונות הגדולים שלה שאנחנו עדיין סובלים ממנו, הדבר היחיד שהפך אותו למיתוס הוא העובדה שנרצח.
הבנאדם, למען ההגינות, רצח 17 יהודים (באלטלנה. אני לא מחשבת את קרבנ ות אינתיפאדת אל אקצה, הקרויים בפי מנציחי מורשת רבין "קרבנות השלום" - הא הא)
לא היה בו שום דבר מיוחד לא כאדם ולא כמדינאי, אז להכניס לפרופורציות בבקשה.
אני מתנצלת על הבוטות, אני פשוט בעצבים על כל הקרנבל רבין הזה.
[ליצירה]
גם לי. ברור שהנושא הוא פרשת "אשת יפת תואר", אולם קשה לי לפענח מיהו הדובר ואל מי. על פי הסוף נדמה שהאישה היא הדוברת, אולם זה לא מסתדר תחבירית עם ההתחלה.
תגובות