[ליצירה]
לנוחיות הקוראים, מוגש מקבץ הפנינים החדש של שמוליק:
"אתם רשעים אמיתיים, ולא הרוצחים". על פי אמנת שמוליק הבין לאומית, עושר הוא חטא חמור יותר מרצח.
למי שתוהה, אם כן, מדוע מהלל שמוליק את בריה"מ העשירה שלחמה בגרמניה (הרצחנית אך ענייה), נשיב: עוד לא למדת שאין לחפש היגיון בשירתו של ירושלמי?
אותה התשובה גם מצפה למי שישאל מדוע עושק העשירים ע"י העניים (שכבר יהיו עשירים) הוא מוסרי יותר מאשר עושק העניים ע"י העשירים (שלפני כן היו עניים), ומה יהיה ההבדל בכלל בין המבנה החברתי של עכשיו לזה שאחרי המהפכה (מלבד ההתחלפות בין האוכלוסיות של שתי השכבות), ובאיזה צד יהיה שמואל אחרי המהפכה, שמא יצדד בעניים (שהיו עשירים עשוקים), או שמא אולי כבר היתה המהפכה, ואנחנו לא הבחנו בהבדל?..
והערה אחרונה: מי יודע מה מתחרז עם "אין כפרה"?
יפה שמוליק, "אין לכם כפרה", מצוין. רואים שיש לך עתיד.
[ליצירה]
א. לא זוכרת דיון, אני כן זוכרת שאמרתי בתגובה ליצירה מסוימת שהביום גורע מהמשמעות - בהקשר הספציפי. ויכול להיות שזה כך גם במקרה הספציפי הזה - אני לא חושבת שאפשר להגיד דברים כאלה באופן גורף.
ב. התמונה לא בדיוק מבוימת, התכוונתי להגיד שהילדה לא באמת עצורה - היא נכנסה לניידת מרצונה ואני קראתי לה להציץ החוצה ואז צילמתי. (זו אחותי, דרך אגב.)
[ליצירה]
כנרת יקרה
אחד הדברים הראשונים שצריך ללמוד כשנכנסים לאתר:
שמואל ירושלמי הוא שמאלני קיצוני, ואם זה לא מספיק הוא גם קומוניסט.
נובע מכך - אם הוא כתב, יומיים לאחר ההתנתקות, שיר על כפרים חרבים ועוולות - הוא בוכה על הפלשתינים ולא על אחיו.
מוגש באדיבות משרד התיירות של צורה : )
[ליצירה]
אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת)
נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך.
צילמת בפילם חום-לבן?
[ליצירה]
בהחלט. שיר נהדר.
ההערה לגבי ה"בסערותי" מיותרת. רובנו מספיק אינטליגנטים להבין את זה, לא?
היפ - אם הבנתי נכון, הכוונה היתה לחקות את דיבור המצילים, ולכן ה"גיברת" עם י' וכו', וזה רק מוסיף.
[ליצירה]
קצת - אני חושבת שאם הייתי מוסיפה מעבר לתמונה היא היתה יוצאת "צילום משפחה". בכוונה חיפשתי מינימום של חיוך - עיניים, גומה, וקמט ליד הפה.
רחלי - צודקת. בשיא האובייקטיביות. מה לעשות שהמתוקה הזו היא גם אחותי?
[ליצירה]
כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה.
ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא:
את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק.
ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד.
את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה.
אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית.
שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי..
שלך, בכנות..
תגובות