נוה דקלים - פלאש בק
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היווו זמנים! היו זמנים אליהם אני כ"כ מתגעגע! נולדתי בגוש. שנזכה לראות את המודעות האלה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא ציניות, אמונה. מראות האמונה. שנמשיך באמונה, תמיד! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] עצב ציני ומריר נודף מהתמונה. הכותרת מתאימה.. [ליצירה]
- [ליצירה] "עוד אבנך ונבנית...." [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד אז הבנין ששמשתקף בחלון זה החלק האחורי של המכולת, נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] השתכנעתי, אני קונה. אוווווף!! (ואמן, לתגובה הקודמת) [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד זה צולם בנווה דקלים? [ליצירה]
- [ליצירה] כן. שבועיים לפני הגירוש. [ליצירה]
- [ליצירה] ישי שור צר לי לאכזב אותך אבל אני לא רואה שום אמונה בתמונה הזאת אני רואה רק זיכרון מריר וכואב (ניצן שזה לא שאני חושב שאת חסרת אמונה או משהו רק ספציפית לתמונה הזאת) -תמונה מעניינת שאומרת המון למרות החד ממדיות שלה! יישר-כח [ליצירה]
- [ליצירה] ישי שור צר לי לאכזב אותך אבל אני לא רואה שום אמונה בתמונה הזאת אני רואה רק זיכרון מריר וכואב (ניצן שזה לא שאני חושב שאת חסרת אמונה או משהו רק ספציפית לתמונה הזאת) -תמונה מעניינת שאומרת המון למרות החד ממדיות שלה! יישר-כח [ליצירה]
- [ליצירה] הסתכלתי על התגובות.. ונוצר אצלי רושם שזה שיר שכדאי לקרוא אותו - אז למה אני לא רואה פה את המילים? (אני מבינה שהשיר עבר עריכה, אז אולי בטעות המילים נמחקו?) מחכה... [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי. ברור שהנושא הוא פרשת "אשת יפת תואר", אולם קשה לי לפענח מיהו הדובר ואל מי. על פי הסוף נדמה שהאישה היא הדוברת, אולם זה לא מסתדר תחבירית עם ההתחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוה. בועות סבון זה פשוט דבר... מושלם. אחד מפלאי הבריאה הכי יפים. כל הכבוד שהצלחת לצלם!! את יודעת כמה פעמים ניסיתי לצלם בועות ללא הצלחה? אני כרגע במצב ירוק-סגלגל מקנאה. את יכולה להסביר איך עושים את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה דבר מהסוג שגורם לי להיאנח בקנאה ובתסכול מחוסר השוויון ששורר בחלוקת הכשרונות. אוף, איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. הזכיר לי כמה לילות שלי. אבל אני דווקא אוהבת את הצלילים של הצרצרים. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה. ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא: את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק. ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד. את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה. אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית. שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי.. שלך, בכנות.. [ליצירה]
- [ליצירה] בגלל שהבטחתי.. קראתי כמה פעמים, ובסוף הבנתי. וזה מאד מאד יפה בעיני. את יודעת להשתמש בסכינים שלך טוב. לדעתי בעיקר שתיקות מדממות.. אבל זה ענין של הסתכלות.. [ליצירה]
- [ליצירה] הריני מודה לאלוקים שזיכני לעבור את הבגרות בלשון כאשר שפיות דעתי במצב מניח את הדעת. [ליצירה]
- [ליצירה] סוחף, סוער ושוטף. אני חושבת שעוד אחזור לכאן, להתעמק יותר. [ליצירה]
תגובות