תודה לכל המגיבים!
באשר לשאלות שנשאלו זהו כרך[ עיר גדולה] עם תושבים רבים ועל העיר יורדת החשכה ולא דוקא
עיר בורגנית היא בנויה בתוך ואדי משני צידי רכסים
ועליה בנינים זה אחר זה עד לצלע ההר.
לגוונים אין כל משמעות רק ליצור יופי לעין ואמיתות
לאורך הבניינים ניתן ליראות חנויות ואנשים.
למי שיש מסך קריסטלי התמונות מקבלות יותר תוקף
ויופי גם ניתן להבחין בכל הפרטים הקנים.
ושוב תודה:
חיים
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים!
באשר לשאלות שנשאלו זהו כרך[ עיר גדולה] עם תושבים רבים ועל העיר יורדת החשכה ולא דוקא
עיר בורגנית היא בנויה בתוך ואדי משני צידי רכסים
ועליה בנינים זה אחר זה עד לצלע ההר.
לגוונים אין כל משמעות רק ליצור יופי לעין ואמיתות
לאורך הבניינים ניתן ליראות חנויות ואנשים.
למי שיש מסך קריסטלי התמונות מקבלות יותר תוקף
ויופי גם ניתן להבחין בכל הפרטים הקנים.
ושוב תודה:
חיים
[ליצירה]
לכל המעונינים להבין רישום?
זאת סקיצה ראשונית, אשר מכינים מספר כמוה, על
מנת להגיע אל הרישום או הציור אליו מתכוונים כסופי.
הביטו על היד הבטוחה, הקווים החזקים ללא פשרות,
ללא שום מחיקות, גם וקווים מסוימים חרגו מהאובייקט,
או לא הבליטו כראוי את שנראה לעין הצופה.
האומן בכל סקיצה כזאת מתמקד על הרצוי לו ביותר,
לשם השגת אפקט מקסימלי.
בין אם זה סנטר בלבד, עין, מצח או אוזן.
עד כאן על רישום.
לי במקרה זה נראה, שניסית להשיג כאן הבעה!
ומטרתך הושגה בשלמות.
סקיצה מרשימה ביותר המדברת אל הצופה בלי מילים.
באימה או הפתעה וגם פחד כל שתרצו.
תודה מכל לבי:
חיים
[ליצירה]
היום כמעט כולם התאגדו בכוח דמעות אל גרוני העלו.
ואני הוגה כותב וגוזר,
מה רק אני ליצן החצר?
שיר העלתי כולו עם הומור,
דווקא היום יצאתי חמור.
הן את כתיבתך כה מעריך,
מה אחדש ואיך להמשיך?
אותך שרציתי כל כך לפצות,
במה עוד נותר חלון זה לכסות.
שירך בי נגע עיני נעצמה,
כמו בשגגה דמעה נפלטה.
לו רק יכולת להושיט לי מטפחת,
כי דמעתי על לחיי כגונחת.
את שירך אהבתי מילה למילה,
עוד קט נדמה הזריחה מתחילה..
אם עוד לא סיפקתי את הסחורה,
את זאת אעשה בשירך הבא.
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
לישי ואביב הנחמדים!
אילו רעיונות יפים ראיתם בשירי זה ואני מתגלגל מצחוק! שיר כה פשוט ואתם חיפשתם את העילאי.
איך בתום נפלו גיבורים?
השיר טמן מלכודת קטנטנה: בתום התום על אהבה
נשמור.
והרי השיר מדבר על איבוד התמימות של נער ונערה
אחר איבוד אתם כבר יודעים מה......!
חה חה חה...
[ליצירה]
למושה הנכבד : אין אחד שלא חושב על כך זאת האמת.
לשם בדוי היקר: כלום לא בידינו לכן הפחד מהבאות.
ולדוד חי עד מאה ועשרים.
הסברתי את עצמי שהפחד הוא לא מהמוות אלא מהסבל שלפני ואתה בכל זאת בשלך.
נו שיהיה: כי מי אני שאפתח בויכוח עם הרמב"ם?
חיים מאושרים וארוכים לכולכם.
חיים
תגובות