פתיתים רכים של
שלג
לבן מבעד לחלון
ערפל שם
ילד הוא מביט בחלוני
לרגע כאילו
ראה
ואחר נעלמה
עצמי.
joy
-
אני באה מן המקום, בו השמש לעולם איננה שוקעת.
אני נמצאת במקום בו השמש לא שוקעת לעולם.
ודרכי, ופניי, וליבי אל המקום בו השמש זורחת תמיד, המקום בו השמש לא תשקע לעולם.
נשמת העולם.
וזה סימן, שעוד יש, עוד יש אהבה. אני פה, אני ערה .)
לקט יצירות
- קחני,עטפני.
- זיכרונות קרים של לילה ויום/ לא שהצרות יעלמו
- לספר לך הכל\ נכנענו לאושר
- תתחנני אלי עכשיו
- דביק וחם.
קשור אלי
- [ליצירה] זה אולי אל נראה, אלב הכאב הזה על מישהו נמצא בהכל, אנחנו לא חייבים לדעעת אבל לשניה אחת כל העצים נהיים עצובים וזה לא מוסבר, אבל גם ברגע היכ מאושר שלנו יש גם את הכאב הזה, והעולם הוא לעולם אל אותו דבר זה אולי לא נראה, אבל כולם, מרגישים. שיר מקסים. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] "נשמתו בנשמתה סרוגה" תיאור מהמם של בוקר. במחשבה ראשונה חשבתי כי כל השיר סובב דווקא סביב שורה זו.השמש האוצרת בתוכה אפילו אהבה זו.. לא מצליחה לנסח. חייבת לצטט שוב: "מלאכי שחר עמלו".. מתנגן בראש , נוגע.. "מלאכי שחר עמלו". עבור מי? עבורנו..? או אולי.. דווקא בשבילם.. תודה למלאכי השחר. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] יד ענוגה שנוגעת אם לא במציאות המוחשית אז בנשמתך, ויוצאת באהבה גם אלינו. שיר מהמם, קליל, זורם, נוגע.. מעורר. תודה על ההנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, יוצר- ומי אתה? [ליצירה]
- [ליצירה] משהו מוכר במילים האלו משהו שכבר צרחנו לעצמנו מילים שכבר אבדו בין הקירות. משהו מוכר מהעבר משהו מוכר במילים האלו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע. בשורות קצרות המבקשות להביע.. עוד קצת, רק עוד קצת.. ואז זה יגיע.. וכך - גם נחתם. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שההפך אחד הדברים היפים ביותר הוא העובדה שהשירים נקראים כמנגינה בנשימה אחת כמו שנכתבו.. כמו הרגש. לפעמים גם הפשטות נאבקת על עצמה... [ליצירה]
- [ליצירה] הסיבה היחידה לסכיזופרניה היא שעוצרים את הנשמה מלדבר. וזה קורה אצל כולם, כל מי שלא נותן ללב לשיר את שירי הנשמה.. רק לשבת בשקט, להקשיב לנשימות, וכבר לא תצטרך לחשוב, וגם לא לדבר. החצי השני שם, הוא הכל בעצם. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע, שאתה כבר מכיר המלאך המסתורי שלך. או שאין כל זה אלא זיכרון מעולם אחר? [ליצירה]
- [ליצירה] השיר נוגע, והסיומת -מהממת!. [ליצירה]
תגובות