פתיתים רכים של
שלג
לבן מבעד לחלון
ערפל שם
ילד הוא מביט בחלוני
לרגע כאילו
ראה
ואחר נעלמה
עצמי.
joy
-
אני באה מן המקום, בו השמש לעולם איננה שוקעת.
אני נמצאת במקום בו השמש לא שוקעת לעולם.
ודרכי, ופניי, וליבי אל המקום בו השמש זורחת תמיד, המקום בו השמש לא תשקע לעולם.
נשמת העולם.
וזה סימן, שעוד יש, עוד יש אהבה. אני פה, אני ערה .)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צריחות שצרחתי נואשת כואבת , בשעות מצוקה ואובדן הפכו למחרוזת שירים מלבבת, לספר שירי הלבן. נגלו חביונות לא גיליתי לרע, נחשף החתום בי באש ואת תוגתו של הלב הכורע, יש כל במנוחה תמשש. (רחל המשוררת) [ליצירה]
- [ליצירה] אממ. הייתי חייבת להגיב. אין לי המון מה לומר חוץ מ- יצירה מושלמת. [ליצירה]
- [ליצירה] the sun אם תאהבי אותי פתאום זה ייגמר תוך שניות ומוזר, שכל אהבותיי דווקא הן לשניות אחדות ונגמר. ואיך אתה מוצא את הכוח.. אתה הרי חוזר בסוף לאותו מקום.. לאותו הכביש.. ממשיך לאותן הבטחות וטיול וגשם וכל כך הרבה.. אהבה ושקרים.. והכוח והכוח הזה.. הוא לא נגמר... תאמרי שהיה לנו יותר מדי טוב ותלכי כול אחד אוהב לשנוא מישהו רק ככה, החיים נשארים שקטים ככה כמישהו נותן את כולו.. Hate to love and love to hate her " Like a broken record player Back and forth and here and gone and on and on and on and on But I cannot forget Refuse to regret So glad I met you and Take my breath away Make everyday "Worth all of the pain that I've gone through [ליצירה]
- [ליצירה] ואך מעטים יכולים להקשיב לקול הזה, של האלוקים- הלוחש לנו, בכל דרך אפשרית מה נכון ומה לא.. מדבר אלינו, מקשיב לנו ,מנחם, משובב... לעיתים אנחנו פשוט מחפשים עקבות בלי להבין שזה הלילה שהופך את הכל, לכל כך מואר. ודווקא בחשכה, כשהעיניים עצומות פתאום האוזן שומעת, והלב מנגן. הקול הזה קורא לנו, ואולי - אולי אם נקשיב, לרשרוש הדק של העלים ואדוות הים.. אולי אז באמת, נבין שמעולם בעצם לא עזבנו. [ליצירה]
- [ליצירה] רק מבט אחד, האחד הזה. והכמיהה הזו, למישהו שאתה מחכה לו כבר כל כך הרבה זמן.. מחפש את מי שעומד מצידה השני של השמש- וכותב אותו על דפים, מיליוני דפים, אלפי מכתבים, לאיש אחד שעוד לא נמצא, ושלא יודע. השיר מהמם. נוגע. העיקר להאמין. מזכיר את שירת האהבה בתנ"ך. "שימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה כשפיה רשפי אש שלהבתיה מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה". [ליצירה]
- [ליצירה] "נשמתו בנשמתה סרוגה" תיאור מהמם של בוקר. במחשבה ראשונה חשבתי כי כל השיר סובב דווקא סביב שורה זו.השמש האוצרת בתוכה אפילו אהבה זו.. לא מצליחה לנסח. חייבת לצטט שוב: "מלאכי שחר עמלו".. מתנגן בראש , נוגע.. "מלאכי שחר עמלו". עבור מי? עבורנו..? או אולי.. דווקא בשבילם.. תודה למלאכי השחר. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ללא ספק,בין השורות. בעיקר, תהומות הרגש שבין השורות. עצירת הנשמה בשורה האחרונה ומכאן לחדול. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב קצת לקראת הסוף. פשוט ונקי, כמו זיכרון טהור, כמו נגיעת החוף בים.. [ליצירה]
- [ליצירה] הדרך היחידה לברוח מהצל בלי למות מריצה מאומצת, היא להיכנס לתוך צילו של עץ גדול, להתרכז במרכז. להיות אמיתית, זה מספיק כדי באמת, להיות שם, כמו שתיארת, אבל באמת, בלי לומר, מילה, ולפעמים.. [ליצירה]
- [ליצירה] "אם אדם אוהב פרח, שבכל מליוני הכוכבים, יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים וכבר הוא מאושר. הוא אורמ לעצמו: הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום... אבל אם הכבשה תאכל את הפרח, הוא ירגיש כאילו,בבת אחת, כל הכוכבים כבו! ומה, זה לא חשוב?" [ליצירה]
תגובות