פתיתים רכים של
שלג
לבן מבעד לחלון
ערפל שם
ילד הוא מביט בחלוני
לרגע כאילו
ראה
ואחר נעלמה
עצמי.
joy
-
אני באה מן המקום, בו השמש לעולם איננה שוקעת.
אני נמצאת במקום בו השמש לא שוקעת לעולם.
ודרכי, ופניי, וליבי אל המקום בו השמש זורחת תמיד, המקום בו השמש לא תשקע לעולם.
נשמת העולם.
וזה סימן, שעוד יש, עוד יש אהבה. אני פה, אני ערה .)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה הזמן לזרוק את הכל וללכת להגשים את החלום, הייעוד. אל תאבד את קולות הלב. רק לב צעיר יודע מהי דרכו, קח סיכון, כל הדרך לאיתקה. מוטב תגיע עני ותהיה מאושר. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע, שאתה כבר מכיר המלאך המסתורי שלך. או שאין כל זה אלא זיכרון מעולם אחר? [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא מה שבחוץ, לא המחושים ולא הגוף שמתמהמהה.. כמו שנאמר: "ורק הגוף רפה" אבל הנשמה היא שחיה ובועטת וצוחקת מבפנים, וזה מספיק כדי להכיל. [ליצירה]
- [ליצירה] * מן הכאב. [ליצירה]
- [ליצירה] דמות בחלון, המכסה את פניה בוילון. אמיתית או לא, אי אפשר לדעת, אבל היא איפושהו שם. שקרים טובים יגרמו לעיניים לחייך. וללב לבכות. לפעמים מוטב לתת לזה ללכת. [ליצירה]
- [ליצירה] חרוזים נחמדים, שיר זורם עד הסוף ולאחריו- וכמו שאמר אחד ממדריכי כתיבה יוצרת- תכתבו רק כשעומד לכם.. והצדק איתו. מכירה את ההרגשה, ובכ"ז גם כשאין מוזה נראה שיצא לא רע בכלל. ערב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] איי, כמה שזה מוכר, ההרגשה הזו. אבל מה יותר טוב מהדבר האמיתי, על מה שלא היה- יותר קל לוותר, זה עוד נוגע, אבל מתפורר במהירות. תאמיני- זה יבוא. [ליצירה]
- [ליצירה] הסיבה היחידה לסכיזופרניה היא שעוצרים את הנשמה מלדבר. וזה קורה אצל כולם, כל מי שלא נותן ללב לשיר את שירי הנשמה.. רק לשבת בשקט, להקשיב לנשימות, וכבר לא תצטרך לחשוב, וגם לא לדבר. החצי השני שם, הוא הכל בעצם. [ליצירה]
- [ליצירה] משהו מוכר במילים האלו משהו שכבר צרחנו לעצמנו מילים שכבר אבדו בין הקירות. משהו מוכר מהעבר משהו מוכר במילים האלו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] "נשמתו בנשמתה סרוגה" תיאור מהמם של בוקר. במחשבה ראשונה חשבתי כי כל השיר סובב דווקא סביב שורה זו.השמש האוצרת בתוכה אפילו אהבה זו.. לא מצליחה לנסח. חייבת לצטט שוב: "מלאכי שחר עמלו".. מתנגן בראש , נוגע.. "מלאכי שחר עמלו". עבור מי? עבורנו..? או אולי.. דווקא בשבילם.. תודה למלאכי השחר. תודה לך. [ליצירה]
תגובות