אחרי שנה על דפים שהצהיבו מרייקנות אני שבה, ומעלה את כל הצפונות. אחרי שנה, המילים קולחות כמים. זכים, מרים. לאט, מהר-אותיות,משפטים... ואחרי שנה, אתה שוב תשב רכון אל המחברת, ותקרא את שורותיי, בהן תילחם עם עצמך להכירני ושוב תשתוק ותאמר רק מילות אהדה, ולעולם, גם אחרי שנה, לא תבין, לא תדע. ועוד שנה, תושיט לי ורד אדמדם בידי ותנסה לשחזר כתביי, ותשתוק. אחרי שנה, על דפים שהצהיבו מרייקנות, אני שבה ומעלה את כל הצפונות- ושנים יעברו את שתקלוט את צפונות ליבך בשורותיי. אחרי שנה, השקט. המלחמה. ועוד שיר שתקרא, אחרי שנה...