סוף יום. עוד מעט מתחיל יום חדש.
בוהה במסך, עניים צורבות.
קוראת את הנפש של אנשים אחרים.
חושבת עלי.
נפשי מהי?
מתפעמת מיופי מילים שכתבו.
ומילותי? היש בהן ממש?
מרגישה שזה משחק
לא אמיתי
לא אני
לכתוב כדי לכתוב כדי
לקרוא תגובות
לכתוב כדי לשמוע עלי
מאחרים.
קצת לברוח מעצמי.
ובמחשבה שניה
שלישית
רביעית
אולי
לא
?
תגובות