אולי רואה ולא יכול לדבר? רוצה להגיב על משהו? מקורי, כמו השאר (פרדוקס!). הרקע לא ממש ברור.. נראה כאילו לא היה כח לסיים אותו. אהבתי את הסדקים בעין הגדולה.. עוד ציורים!
[ליצירה]
אולי רואה ולא יכול לדבר? רוצה להגיב על משהו? מקורי, כמו השאר (פרדוקס!). הרקע לא ממש ברור.. נראה כאילו לא היה כח לסיים אותו. אהבתי את הסדקים בעין הגדולה.. עוד ציורים!
[ליצירה]
אחרון הרומנטיקאים....
צבעי הפרחים וזוג הכוסות מותאמים יפה! האדום בתוך עלי הכותרת... מי אמר שאי אפשר להשתכר מריחות?
אם נצייר מספיק מצבים אידילים ו"נשחרר" אותם לרשת, נראה לך זה ישפיע? : )
אהבתי
[ליצירה]
מאוהבת
מקסים!!!
בתור אחת שמאוהבת במדבר יהודה כבר כמה שנים - כמה נכון! איזה השוואות נהדרות! מזמן לא שמעתי דברים כ"כ יפים על החצא האחורית של הארץ.
תודה רבה!!!
זה נכנס לאהודות ולחומר הדרכה!
מיכל.
[ליצירה]
[ליצירה]
איזה כיף להבין בדיוק ל-מה אתה מתכוון.. : )
באמת כתוב יפה. משפט ההתחלה החוזר בסוף... מקסים.
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
[ליצירה]
כמו רביעית, הייתי צריכה לחזור על השיר כדי להבין את המשחק :" ..שהוא... וגם זה...
הוא גם...וזה...."
מאוד נחמד, מחייב את הקורא להשקיע קצת מעצמו ביצירה, כדי לקבל את מלוא המשמעות.
הדבר היחיד שחבל זה הכותרת. אני מרגישה שזה היה יכול להיות יותר מוצלח אם היית מכניס קצת מהמיסטורין שבתוך השיר לכותרת. "וזה" לא רומז כלום... חבל.
תודה,
מיכל.
[ליצירה]
יפהפה. ההתחלה המתוקה, שמושכת את הקורא בטבעיות חייכנית אל המשפט האחרון - ממש נפילה לא צפויה לתוך בריכה קרה מידי ביום שעד אותה הנקודה, היה נעים.
תודה.
[ליצירה]
לא, היא צודקת. בכלל - זו מחמאה ענקית לקבל הערות כ"כ מפורטות לשיר\יצירה. נראה לי ישי כבר עבר את השלב בו צריכים להחמיא כל הזמן כמו לילד קטן, כדי לעודד אותו להמשיך הלאה... (והלוואי עלי כושר ניתוח כזה).
חוצמיזה - עם כל זאת, שיר יפה....
תגובות