מה עליו עוד נותר לכתוב?

יושב מהרהר בחדרי.

כה חשוך ועצוב,יושב עם עצמי,

אחרי מעשיו מנסה לעקוב.

כה גדול ונורא,מתהלל בגבורה,

אבל אצלי בלב הוא קטן.

מתפלל,מתאמץ,אותו מחפש,

אולי איזה אות לי נתן?

לא ברור,לא מובן מאליו,

לפתע הוא כועס.

ורגע אחרי זה,מרגיש נאהב,

לא הספקתי אפילו למצמץ.

עטוף בתפארת,וגם בעטרת,

אך אצלי בלב זה זעום.

הכח נגמר החיפוש נעצר,

ליבי נשאר אטום.

אֵלַי הוא נגלה,אֵלִי הטוב,

רוצה שאליו אחזור.

ממנו גורשתי ואליו אשוב,

אהבתו זה הדבר הכי חשוב.

אין סוף שמות,כולו רק טובות,

אין רע אצלו בעולם.

ואם משהו קרה,וגם אם זה נורא,

הוא תמיד אוהב את כולם...