והיא כפורחת עלתה ניצה
ובליבי, שתלה ניצני ערגה.
אל מול עיניי נובטת, ניבטת,
ויופיה הנקי מכל חטא,
מחדד הכאב בי כאבן משחזת.
גרשון הולצמן
-
מקווה שהרוח תמשיך בי לנשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה! אהבתי את הכתיבה שלך-היא חודרת אל הרגש! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יש משהו במילים שלך... אני לא יודע להסביר את זה, המילים שבהן אתה בוחר והצורה בה אתה משתמש בהן... שיר מלא בגעגוע!! פשוט יפיפה [ליצירה]
- [ליצירה] אחח כל כך מוכר..=\ עצוב לראות אדם אהוב שלא מחזיר אהבה..ולפעמים אף קרות לא ברורה..וככל שהוא קר יותר,כך אתה מתגעגע ורוצה יותר..אכן כואב.. מקסים!:) תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה יש בזה נגיעה של תמימות וילדותיות, אהבה קטנה. [ליצירה]
- [ליצירה] קריאת הבית השני המליטה מפי אנקת תדהמה, מה מושלם החרוז מה קולעת ההטעמה. קראתי אותו ושניתי, והשיר כולו כמנגן, לקול חלילך החורז בלי עמל עוד כהן וכהן את המילים הקולעות ביותר לביטוי מתוך נפשך בתוכה היופי מצוי. [ליצירה]
- [ליצירה] ורק עלה זהב אחרון על אדמה לחה מדמעות תנדוף לזכרון דראון להזכיר ידידו לדורות [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לכל המגיבים, תגובותיכם החמות הן הן היוצרות ברוחי הדחף שתמשיך היא להתנגן בי ככל יכולתי. [ליצירה]
- [ליצירה] "ללא שם" הגירוש היכה את נשמתי. אני רואה את שירי כהמשך לתחילת שירך. http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=22715&codedirecttguva=2891 [ליצירה]
- [ליצירה] את יכולה לשים: אשת נבלה, אשה המשקרה, (בשין שמאלית או ימנית...) אשה מהבילה (בשני המובנים), נחש הבגידה, שועל המרמה, ועוד רבים... אבל הכונה היתה מלשון תככים, מזימה, הסתה... למרות שאין מילה כזו, המצאתי... מקווה שהבנת... תודה על ההתעניינות... גרשון... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על הביקורת החמה, אני שב לבקר לעיתים מזומנות יותר רק לאחרונה לאחר שזמן רב לא הייתי יכול לבקר באתר באריכות. [ליצירה]
- [ליצירה] תמהני אם כן מה נשאר אתה בארץ עזובה זו אשר חדשות לבקרים מתחדשות עליה גזרות שמד, מצד מדינות ערב הממומנות בחסות ברית המועצות, כולל כל סוגי טילי הבליסטיקה נשקים אישים טנקים וכו', הלא טובה אמא רוסיה מכל אמהות שבעולם אם כן לך והתרפק לך על חומות הברזל שלה, ונראה אם יעניקו לך חומות אלו די חופש ולו על מנת שתתרגם אחדים משיריך, בעוד אלך אני להתרפק על אבני הכותל הספוגים בדמעות ודם בניה השבים אליה מפוגרומים וסופות מדבר עזות, בני ירושלים. [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת שזה מעט מבלבל, אבל אני חושב שזה חלק מהבלבול שחשה יערה, התמוטטות העולם מסביבה, וגם חוסר הקשר של מוטי לעולם, ופתאום בבלאגן באה המכה הקשה ביותר, חשבתי שזה יוסיף נופך רגשי לדמויות, ובכל זאת אם תשימי לב יש הדרגתיות מסויימת שתוחמת מיהו החי ביותר ומי כבר לא ובינהם מי שחי במציאות אחרת, בקיצור יש כונה אפילו בניקוד אם תשימי לבף אך יכול להיות שהצדק עמך וזה מבולבל מדי בשביל סיפורת. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב אל תתני לאנשים כאלה להרוס לך את החיים, תתרחקי מהם כמה שיותר מוקדם, לי הם הרסו כבר חלק, אז תלמדי מהנסיון... [ליצירה]
תגובות