והיא כפורחת עלתה ניצה
ובליבי, שתלה ניצני ערגה.
אל מול עיניי נובטת, ניבטת,
ויופיה הנקי מכל חטא,
מחדד הכאב בי כאבן משחזת.
גרשון הולצמן
-
מקווה שהרוח תמשיך בי לנשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה! אהבתי את הכתיבה שלך-היא חודרת אל הרגש! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יש משהו במילים שלך... אני לא יודע להסביר את זה, המילים שבהן אתה בוחר והצורה בה אתה משתמש בהן... שיר מלא בגעגוע!! פשוט יפיפה [ליצירה]
- [ליצירה] אחח כל כך מוכר..=\ עצוב לראות אדם אהוב שלא מחזיר אהבה..ולפעמים אף קרות לא ברורה..וככל שהוא קר יותר,כך אתה מתגעגע ורוצה יותר..אכן כואב.. מקסים!:) תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת הדס, שיניתי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד רק תשימי לב שהניקוד של הוי"ו במילה "ואבך" הוא עם קמץ ולא פתח. ואני מסכים עם הנאמר שלא ברורה הכונה, אבל מצד שני זה מאפשר לתת לשלל מחשבות לא בהכרח מכוונות לשיר להיפרס. [ליצירה]
- [ליצירה] קריאת הבית השני המליטה מפי אנקת תדהמה, מה מושלם החרוז מה קולעת ההטעמה. קראתי אותו ושניתי, והשיר כולו כמנגן, לקול חלילך החורז בלי עמל עוד כהן וכהן את המילים הקולעות ביותר לביטוי מתוך נפשך בתוכה היופי מצוי. [ליצירה]
- [ליצירה] דמגוגיה זולה [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה השתיקה של ההר מעצימה את החויה, ומוסיפה נופך. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב אל תתני לאנשים כאלה להרוס לך את החיים, תתרחקי מהם כמה שיותר מוקדם, לי הם הרסו כבר חלק, אז תלמדי מהנסיון... [ליצירה]
- [ליצירה] נבואת זעם קשה על גורל הזוגיות שנכתבה בלהב מושחז, כתוב יפה אם כי איני בדיעה אחת עמך. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על הביקורת החמה, אני שב לבקר לעיתים מזומנות יותר רק לאחרונה לאחר שזמן רב לא הייתי יכול לבקר באתר באריכות. [ליצירה]
- [ליצירה] אינני מבין איו זכות שיבה יש לתושבי מצרים ירדן וכו' לשטחי ארצינו, מעולם לא היו פלשתינאים לפני הגעת יהודים למקום, זו אמצאה מאורגנת של ארצות ערב, מה עוד וכל פעולה שצה"ל נוקט נגד אזרחים היא צעדי הגנה בלבד, מקום שממנו יורים רקטות לעבר ישראל צריך להיות מושמד, אם יהיו בתוכו אזרחים אין על הצבא לסכן חייליו כדי להציל אזרחים אויבים, על האזרחים להשכיל ולא לבחור במקום בה יש התנגדות מחומשת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך נסיך על כל התגובות מחממות הלב, אני מעריך מאוד את ההערכה שלך... לגבי עצם העניין, הבנת נכון, ואפילו יותר מזה, כי זו המציאות שלי כרגע ממש, אהבה שנשארת באופק, שאינה מסוגלת לגעת בי ואני בה, ורק מראה שקופה לחלוטין מפרידה ביני ובינה אבל היא אטומה ככל זכוכית. וזה כואב לראות תמיד את האהבה הבלתי אפשרית הזאת. [ליצירה]
תגובות