כשהאדם נברא בצלם אלוקי,

ראה את הירח באור מלאכותי,

 הכל סביבו המה בשקט אפלולי,

בגן-עדן הוא שקע,ברוגע הנפשי.

שמש,ירח וגם עננים,

כל הרקיע מלא כוכבים.

בוהקים,מבריקים כמו ניצוץ בעיניים,

הוא עומד לו בגן-עדן ומביט לשמים.

שקיעות כה יפות הוא ראה בין ערביים,

את כל צבעי הקשת הוא הרגיש בידיים.

חווה הכל,הוא מודע לחיים.

מיצה את חייו,הוא כמעט במרומים.

מאושר בחייו וגם במותו,

ביומו האחרון הכיר את עצמו.

חשבון נפש עשה עם הלב,

את הטוב הוא אהב,ואת הרע-הוא תיעב.