השמיים ממטירים עיגולים של ברכה

מלאים בחיוך, בתקווה, בשמחה.

ונדמה כי התכלת, עליה מסתכלת

נוגעת מקרוב ורק טוב מאחלת.

 

שמיים מלאים במדון ובשחור

שמיים נוגים, בלי נחמה ובלי אור.

שמיים ללא עיגולים של ברכה,

פינו מקומם לחיוך ושמחה.

 

סערות בלב ים,

סערות בלב נפש.

בכיות וקולות של עצבות

ללא חסד.

סערות ששקטו

היא שחתה בין גלים

לעיגולים של ברכה

ניצוצות תכולים.

 

ואם תביט ותראה שכבר טוב

שיש בליבה רוב מקום לאהוב.

חשוב שמעולם, לא היתה ככולם.

לא כאן ולא שם ובכתה אז התכלת.

ואם תביט ותראה שאור נדלק

אור תכול שבוהק למרחק.

תדע שהדרך התמלאה חיוכים,

עיגולים של ברכה וצעדי מלאכים.