רגע בהליכה אחורה
בשמש, בריחוף איברים, בשמים
תכולים, כשדרך עפר משתרעת מאובקת
מלפנים

רגע בשקט מוחלט, בסופו של עולם
בגיא העיזים פועות, וצווחות
והרוח מחוללת חולפת ושבה.

רגע בתנועה איטית וזהירה
כלפי החוץ שאינו והאין שהוחצן
בריחוק, ותום, כמו רעש תותחים מגבול זר ורחוק.

מוות בהליכה אחורה
בשמש ובריסוק איברים, ושמיים תכולים, עוורים.
החידלון
כמו רעם מסערה שמזמן שכחה.