[ליצירה]
נחמד מאוד, אך קצת חסר ממשות (אולי בגלל גודל האותיות...)
המשחק של מילה אחת לכל שורה מוצלח, אך הוא נעשה בעצם לעיקר השיר, כי התוכן לא כל כך מענין, לדעתי.
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה שהגדלת את האותיות, עכשיו לפחות אפשר לקרוא...
[ליצירה]
רעיון חביב. משל למשהו? אם כן - וזה ייתן רובד מענין לשיר - כדאי להבהיר. אהבתי את "משתעשע בכל נגיעה בגופי". יש שורות שאינן מספיק שיריות לדעתי, וגם לא זקוקות ל"אנטר" בכל פעם.
[ליצירה]
אהבתי מ א ד!
איזו עדינות... אני גם אוהבת את ההבעה.
זה ממש ממש מזכיר ציורים של אבי כ"ץ. עייני בספר "חלומו של מולה" של מינה איתן, ותגלי הרבה דמיון.
[ליצירה]
סיפור אמיתי, נכון? יישר כח על פועלך, אבל הכתיבה מתארת יותר מדי כל מה שהיה, וזה לא הכי מענין לשמוע "קמתי, אכלתי" וכו'. חסר לי פן יותר ספרותי. הצלחתי להבהיר את עצמי?...
בכל אופן - כל הכבוד על השמירה על ארצנו.
[ליצירה]
אהבתי מאוד את הבית הראשון: "...היה טוב".
פשוט, תמים ומתוק.
בקשר לשאר השיר - הייתי משפרת. "אמפטי דמפתי", למשל, - מה הקשר?! נראה שפשוט לא מצאת חרוז אחר...
בהצלחה!
[ליצירה]
איזה יופי של שיר! התרגשתי. הרעיון יפהיפה. אהבתי מ א ד מ א ד. זה ממחיש את העובדה שה' הוא אבא שלנו ואוהב אותנו בלי תנאי. השיר עושה את זה בצורה כל כך מיוחדת...
רק לא הבנתי למה בשורה הרביעית מהסוף כתוב "כרצוני", ולא "כרצונו", ולמה שתי שורות אח"כ כתוב "אהבתי" ולא "אהבת". זה מכוון?
תודה על חויה!
תגובות