ננתץ סביון וּקיסריה!
על הרצליה-פיתוח בחרב נבוא.
את עומר ורמת-אביב ג' ניישר עם הארץ
על מגדלי-שן בסער נִפְרוא.
את כל העשירים - דמם נַתִירָה!
גפרית ואש נשלח בהם.
הקץ לַאדונים!
נהיה אדונים לעצמינו.
לחמנו, לא עוד להם!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- בתנופה נעלה על הבנקים!
- שריפה ליד קיבוץ בית-קמה לפני כשנה
- שגרת - המלחמה, מתהדקת
- עם חרבינו ביד, נקים מערבולת!
- רוח המהפכה עוד תנשוב מעל מרחבי הסהרה
קשור אלי
- [ליצירה] "בעולמו של מרקס ישנם ההמונים הרעבים והמיעוט השבע. מרקס אינו מעוניין להחיל צדק על ההמונים, אלא להחיל אי-צדק דומה גם על המיעוט." (פרידריך ניטשה) [ליצירה]
- [ליצירה] שמואלי, אם אפשר בבקשה תודיע , קצת לפני...הא? [ליצירה]
- [ליצירה] נארגן אוטובוסים מלאים בפועלים נארגן מאבק אלים, ירושלמי יקרא משיריו הו חמס! כי רב. יבואו פועלים שריריים מרימי משקולות אדירים יתנו כפות וסטירות לבעלי הוילות והטירות והללו ירימו רגליהם ולחו"ל ישאו פניהם או אז איסמעיל ואברהם ישירו ירוננו בקול רם חומוס יחולק בהלל ובא לציון גואל! [ליצירה]
- [ליצירה] זה עוד שיר על איזו מהפכה? כבר כתבת על המהפכה הזאת? אפשר לדעת לאיזו מהפכה אתה מתכון? [ליצירה]
- [ליצירה] בתש יקרה, הכוונה היא למהפכה הקומוניסית הגדולה בתולדות האנושות שעומדת לפרוץ מחרתיים. מה, לא שמעת על זה? לא הדביקו אלפי סטיקרים על המכוניות של השכנים שלך? לא ראית את הפליירים? לא ראית את הפגנת הענק? טוב, אני לא יודעת אם היתה הפגנת ענק. אני מניחה שגודלה של ההפגנה שווה לגודל של שמואל... וכן, הוא כבר כתב על המהפכה הזו כבר כ-700 שירים, ועדיין לא הצליח לכתוב משפט אחד הגיוני. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא יצאתי עם בחור מסביון , לא רע, לא רע בכלל [ליצירה]
- [ליצירה] ידע שלי בהיסטוריה אכן חופף את יומרתי, וכל מה שאתה כותב ידוע לי ודרך אגב, הנו נכון ביותר. עם זאת, יש להביא בחשבון, כי בשטחה של רצועת עזה יושבת אוכלסיבה, אשר מגדירה את עצמה פלסטינית, ואשר דורשת עצמאות לאומית, בדיוק, כמו ערביי הגדה המערבית. עכשיו, אני בתור מהפכן תומך בהגדרה עצמית של הפלסטינים, קודם כל, מכיוון שלדעתי הדבר יכול לתרום למהפכה עתידית באיזור, שבינתיים, אחד הדברים שמונעים אותה, זה הסיכסוך הלאומי בין ישראלים לפלסטינים. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל מבקרי - השקפותיי הכלכליות רצוני, לומר שוב ושוב, כי המאבק, שאוכלוסיות שונות בארץ, מנהלות כנגד הגזירות הכלכליות של הממשלה, הנו מאבק צודק. וההשקפות שלי בעניין זה, גם הן צודקות ומבוססות על מדע מרקסיסטי - לנינאי, שאני אישית, מזה די הרבה שנים,נאמן לו. לכן, אל תחשבי, כי מצצתי מהאצבע, את הדברים שבשמם אני מדבר. ולגבי הטענות, שכביכול הדעות מסוג דעותיי עברו מהעולם, אז עובדה, שיותר ויותר אנשים, מתחילים לגלות התעניינות מחודשת ברעיון הקומוניסטי, כמובן תוך למידת לקח מהעיוותים שקרו בתקופה הסובייטית. ותאמיני לי גברת בערוגה, יעבור מעט מאוד זמן, ותביני, כי הרי צדקתי! ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי פיצול האישיות אין לי מחלה כזאת. פשוט, לדעתי, אין שום סתירה בין התנגדות למלחמות ואלימות, לבין תמיכה במאבקים צודקים נגד בעלי ההון. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ברגשותיי עסקינן אלא, בכך שלכל משורר, כולל לי ישנה זכות להביע את דעותיו. ולגבי, הטענות שכאילו אני קיצוני לשם קיצוניות, שהועלו בתגובות לאחד משיריי הקודמים, אז אינני קיצוני כלל וכלל! פשוט, יש לי אמונה שלמה באפשרות לעשות שלום בין עמי האיזור. אני עוסק בנושא הזה, מזה שנים ארוכות. ואני בטוח יותר מתמיד, כי רק באמצעות השלום, ובאמצעות הפסקת שליטתנו על עם אחר, נוכל להמשיך להיקרא מדינה בזכות ולא בחסד. כמו כן, רק כך, יתנקה מצפונינו מכל מיני שקצים ועכבישים, שמעיבים עלינו כעת. [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף לא מצאתי את השגיאות עליהן הצבעת לי; בכל אופן ייתכן שלא שמתי לב. ולגבי הטבע האנושי, אז אכן, יש דברים שאולי מנוגדים למצב כפי שהוא היום, אך כידוע, תודעת האנשים משתנה עם השתנות ההוויה בה הם חיים. [ליצירה]
- [ליצירה] התכוונתי לשכונת מנשייה בגבול בין תל-אביב ליפו. [ליצירה]
- [ליצירה] לסוערה אז כך, כוונתי, לא לאסקופה, אלא לאסקופא, שזה עקב רגלו של בן אדם. ובעקב רגל, הרי ניתן לרמוס. ועתה, כל בית ישראל ובית פלסטין יחד, רואים את נחשלותך הלשונית, גברתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר מותר, לפחות, כאשר צרכי חריזה דורשים זאת, להמיר זכר בנקבה ולהיפך. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התקפתך על מאמרי לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות. לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, דוב! אני ממש אוהב לקרוא כשמחמיאים לי. [ליצירה]
תגובות