שורק חזק
רוצה להשתיק קולות צרחניים בראש
יודע שבין צלעותיי שוכן הסבר לכאב
מסב ממנו מבט
רואה ולא רואה נוף נשקף מחלון
העץ הכרות שוכב בערבת שלכת צהבהבה
טפיפות ילדים מכרכות עלה ועוד עלה
קרני שמש לבנבנים מסנוורים ,חודרים שכבות עננים ומכתימים קצה ספסל
חושב על אז
כשאוויר היה חמצן,טרם הפך לחנקן,טרם הפך צחוק למותרות
רגע לפני ש גלשה רגישות מפרופורציות והיתה מאכל לשנינו,דיסה לבנה
תגובות