חבש לעצבותי, כתחבושות מילים
עד כמה
לך בשרי,
גוף סטיף,
חבוש לעצמותיי, על רחמים ועל שירה
ועל הכל חוס-נא
לוא תהא בית לשירה שלי.
ובין אור לחושך
-
לעולם כולו
לקט יצירות
- אידוי רענן וצורב
- כל הצפרדעים מצפים לנשיקה
- מות בחלונות ימות דמים,
- כרונולוגיה.
- המתקת הדין (עוד על עצב)
קשור אלי
- [ליצירה] נכון, זו לא יצירה- זה מכתב... ומי שזה שייך לו- שייקח את זה נא! [ליצירה]
- [ליצירה] * תודה כנפ"ש [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק איזה כאב מושלם [ליצירה]
- [ליצירה] כשהשמש זורחת אין צורך להדליק את הדוד. [ליצירה]
- [ליצירה] בעע לכל הפסיכולוגים, והאנשים שחושבים שאפשר למצוא את האישיות בצורה כזו... בהצלחה, בכל זאת [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למי שניסה להבינני... אוהביי גילו כי הוא אינו מובן, אם אחר מוכן להיות בית לשירתי, להקשיב לי... [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחתי לצלוח, חצי, אמשיך בפעם אחרת... (יש לי עכשיו יותר מדי הזיות במוח. וקפקא. מאיר, אין ספק, אתה חומר כבד.) [ליצירה]
- [ליצירה] עוד ביקורת בונה: וואו. למסגר את הקרב [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, לא נוכל... מי ייתן וכן. [ליצירה]
תגובות