בצילום אני לא מבינה בכלל, אבל בכולופן-
אישית קיבלתי את ההרגשה שעמוד כיבוי האש צופה על הכביסה התלויה, ואז זה התחלק לי לשניים ואיני יודעת עם איזה אני מזדהה יותר:
אחד- תמיהה. מה זה הדבר הזה שצץ לי מול העיניים??? והשני- מיקוד מרוכז ביותר של העמוד, מוכן בכל רגע לפתוח רעה ולקלקל את עבודת הכובס/ת.
ואני נמנעת מלהיכנס לקישור של דברי עם הכותרת, כי לא יהיה לזה סוף.
במבט שני שמתי לב גם לחיוך הסלחני, נבוך משהו בעמוד הלזה.
[ליצירה]
וואו!
בצילום אני לא מבינה בכלל, אבל בכולופן-
אישית קיבלתי את ההרגשה שעמוד כיבוי האש צופה על הכביסה התלויה, ואז זה התחלק לי לשניים ואיני יודעת עם איזה אני מזדהה יותר:
אחד- תמיהה. מה זה הדבר הזה שצץ לי מול העיניים??? והשני- מיקוד מרוכז ביותר של העמוד, מוכן בכל רגע לפתוח רעה ולקלקל את עבודת הכובס/ת.
ואני נמנעת מלהיכנס לקישור של דברי עם הכותרת, כי לא יהיה לזה סוף.
במבט שני שמתי לב גם לחיוך הסלחני, נבוך משהו בעמוד הלזה.
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
[ליצירה]
תמונה יפה
אולי הייתי מנסה קצת להתכופף ולצלם את הכיסא עם קצת יותר מרחבים של הים אבל זה הסתכלות שלי וכמה כיף שלכל צלם יש את ההסתכלות והראיה שלו.
[ליצירה]
חברים יקרים-
לרגל שנה לגירוש, התמונה מוצגת ב"מרכז בגין" בירושלים במסגרת תערוכה של אומני בנימין.
ממולץ מאד לבוא,להתרשם, לראות ולזכור.
התערוכה תהייה פתוחה עד ט"ו באב.
בשורות טובות,
יוחאי.
[ליצירה]
אלדר
(בנסיון קטן לשפר את הרמה באתר מעבר ל-"מדהים וכ"ו- וסליחה מראש...)
לטעמי התמונה הזאת די פשוטה ושיטחית והדבר היחידי שנותן לה את המשמעות שלה זה הכותרת.
מה שכן- זה יפה מאד שיש לך רעיון ואתה מצליח להוציא אותו לפועל בעזרת השילוב של תמונה-כותרת (מה שלא פשוט בכלל בהרבה מקרים),
בתקווה להבנה ושנה טובה!
תגובות