ראיתי אותך,ישבתי לצידך
הלכתי איתך,ניסיתי לגעת
אך דמינו לשני סלעים
שמפל מפריד ביניהם
רציתי שנהיה ונחוש
רציתי שנזרום
כמפל המים עצמו
סוער ברגש
נופל אל תוך
נהר שוצף של אהבה
בדרכו אל ים האינסוף
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ואו, זה גדול:
בָקעה נגינתי
לא זִמרה מעולם
זִמרת חֵי דְווַאים
עוד נישאת מעוּלם
מריר עיתי
ומט אֵפֵר ודם
תימח מאיתי
תומתי
בתיתם
כמה קשה להוציא את המנגינה בתנאים כה קשים של אפר ודם. ויחד איתה יוצאת תומתו של הדובר ב"תיתם"
מקסים!
[ליצירה]
לגבי הסיום, לעניות דעתי - אני חושב דווקא שהסיום טוב.
הזיכרון האחרון שלנו הוא שובל שיער ארוך ומתנפנף ברוח סיום השיר המזכיר לנו את הרעננות והחיוניות של הנעורים
תגובות