ראיתי אותך,ישבתי לצידך
הלכתי איתך,ניסיתי לגעת
אך דמינו לשני סלעים
שמפל מפריד ביניהם
רציתי שנהיה ונחוש
רציתי שנזרום
כמפל המים עצמו
סוער ברגש
נופל אל תוך
נהר שוצף של אהבה
בדרכו אל ים האינסוף
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
יודע מה- כמו שאמרה לפניי ליאורה ברנשטיין הייתי מציע להם להתחלף: למסור לנו את הנכבה שלהם ולקחת את השואה שלנו.
אבל אתה רגיל להשוות ולאחוז במילים גדולות מקומתך בלי לחשוב ובלי לבדוק. היית רוצה לחזור בזמן לשנת 42 או 43 או 44?
היית מבקש לברוח משם כל עוד נפשך בך!
תגובות