תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
תמונה יפה מאוד
לא צריך למרכז כלום. המירכוז יוצר שיעמום בתמונה, מין דבר צפוי. אין שום דבר שיגרום לעין לפזול לצדדים, כי גם הצדדים הם חלק מהתמונה.
הטשטוש (bluring) מוסיף מאוד לאווירה ה"פייתית", באמת חסרה פה ילדה מכונפת, המוקפת בזוהר עדין.
[ליצירה]
נגעת בהתלבטות גדולה שלי בכל שיר. הכותרת.
האם לתת כותרת ברורה כמו פה, וכך אדע שיודעים על מה השיר מדבר, או לתת כותרת מעורפלת שהקוראים ינחשו.
לפעמים רצוי להבהיר דברים, לפעמים רצוי להסתיר כוונות (אם מסיבות אישיות, אם לאתגר את הקוראים).
ולפעמים השיר פשוט גלוי מדי או לא-מובן מדי בכותרת.
בכל מקרה, תודה.
[ליצירה]
לעצמי קישרתי, לטעות כזו לא פיללתי, לא משחקי גאווה חלילה, הנעשה תוקן חומם והוגש מחדש.
זריחה אופטימית יותר, אבל שקיעה רבת הוד היא. גוונים שונים צובעים מלמעלה בעוד השמש שולטת במלוא האודם והזהב. אכן, אם לתאר זאת יפה: If this is the end - I will give them such an end, they will never forget
תגובות