תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
חבל שנגמר הדבר ביניכם בצורה הזו.
אגב, אני חלוק על סיווג המכתם כ"שיר", בגלל אופי הכתיבה שלך עם כל הנקודות, ומשפטים ארוכים (אמנם משולבים בחרוזים).
אולי קטע?
אולי השיר הזה הוא הספד?
תגובות