תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
תגיד לי אתה, האם יש מקום לפרש שירים?
השיר Perfect Day של לו ריד תמיד נשמע נורא רומנטי, עד שגיליתי שהוא על סמים. האם זה נכון לגלות את כוונת המשורר? לא נכון?
אל תשכח שבתור קורא, אתה לא חייב להסכים למה שהכותב מנסה להלעיט אותך. אם השיר נגע בך בצורה מסויימת, הגילוי אודותיו לא צריך לשנות יותר מידי.
[ליצירה]
אני לא יודע אם זה היה אפשרי, אבל ברקע נראה שיש אנשים שבודקים את ה"כפרות" שלהם וצריך להבליט אותם קצת יותר, ללת להם יותר מקום בפריים.
למרות זאת, זו עדיין תמונה טובה.
(אני באופן אישי מתנגד למנהג הברברי הזה. נוהג שכבר לפני מאות שנים רבנים המליצו לוותר עליו)
[ליצירה]
נגעת בהתלבטות גדולה שלי בכל שיר. הכותרת.
האם לתת כותרת ברורה כמו פה, וכך אדע שיודעים על מה השיר מדבר, או לתת כותרת מעורפלת שהקוראים ינחשו.
לפעמים רצוי להבהיר דברים, לפעמים רצוי להסתיר כוונות (אם מסיבות אישיות, אם לאתגר את הקוראים).
ולפעמים השיר פשוט גלוי מדי או לא-מובן מדי בכותרת.
בכל מקרה, תודה.
[ליצירה]
שיר מעורר חזרה. רק לאחר מספר קריאות השיר מובן במלואו.
נראה לי קצת מאולץ לחפש בכל דבר 'התנתקות' ואת אלוהים וכל זה (ואולי כן לזה התכוון המשורר בשירו). תנסו לקרוא בלי לכפוף את השקפת עולמכם. בלי לאנוס את הכתוב. פשוט לקרוא. לקרוא פשוט.
[ליצירה]
נראה שסתיו גם בלבך. שלכת היחסים מובילה אמנם לסערת הרגשות, אך אל תאמרי נואש, אביב חדש יפציע ברקיע חייך.
וכמו שאמר ידידי פרוזאי - ריח גשם טרי עולה מבינות לכבישים, אוויר צלול ומשק עלים כתומים-זהובים בנוגעם על הקרקע, ציפורים נחפזות ליבשות זרות, ורק אנחנו, חיים בגופנו מחזור חדש
[ליצירה]
אחחחחח, מופלא כתמיד
כמה אפשר לומר על בחירת המילים והטייתן המקורית למשמעות שונה לגמרי, לראיה האחרת של זויות החיים.
אני רק שולח את ההודעה, ויוצא למסע משלי, לשוב למקורות.
תגובות