ללא כותרת קולות מתרוצצים בי הולמים בדפנות מנסים לנתב אותי אל דרכם. לא, אני לוחשת קולי מרטיט אך יציב- תעמדו שניה בשקט תנו לי להיזכר, זה עומד לי על קצה הלשון--- בחיי שפעם ידעתי מי אני. נו, אוף אתכם, עכשיו בגללכם התערבל לי הכל.
תגובות