ל: אחותי הקטנה, שמזכירה לי: שקט הס!

 

 

"האזינו:

דיבור ושתיקה משמשים אצלי בערבוביה

קול דממה דקה רמה ולוחשת אלם קול

אף ניד שפתיים אחד שתיקתו הרת משמעות

הריון ההיגיון והחכמה במעטפת קול דממה.

 

האזינו:

מעיין מפכה חרש- חרש אל נתיבו הנעלם

אל ים המלח ; ים הדממה תחת הישימון

מהדהדת ואובדת זעקה בצייה זעקת עולמים

בחולות נשאים. נשאו החולות תלולית החול עברה

נותר נציב הדממה.

 

ולקו אותו הכלבים והמסתו החמה

נותרה הדממה חרושה, פקעת קול

סודה נפרץ וחביונה נשחת כליל

אך בעין גדי עודה נושמת עם קול פכפוך המים

ודאיית הנשרים.

 

האזינו: אנוכי נשר עתק יומין

עיני אבני מלח כהו מזוקן

נוצותיי חולות. כבד אוזניים ומקור

אך קול הדממה אותו אני שומע:

אנוכי מלך העופות."