כל קיץ נגלה לי מחדש
כוחו של העצב
ומהירות התפשטותו,
וכיצד הוא מגיע
לכל פינה בגוף
ובנפש.
והוא מותיר אותי מותשת מגעגועים,
מחוסרת תקוה.
לולי הסתו
ודאי הייתי נופלת.
אורה אביטל
-
לשעבר- אוריה.
"לא נשאיר עקבות נתמר כעשן רכבות,
ויעיד הענן שעברנו בזה ונימוג,
בתחנה הסופית רק שומר המסילה יעמוד" (נתן יונתן)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו אני קוראת את השירים שלך אחד אחד, וממש נפעמת מכל אחד מהם! תודה על שעה קלה של תענוג לנפש... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר של בנות :) וברצינות: עולם הפוך- במקום להתמלא תוגה בחורף, ובסתיו -לא להתבייש להיות עצוב (כמו שאריק שר) לא להצטער.. - בקיץ שלך העצב חושף את שיניו, והסתיו מרכך את הנפילה... מה יהיה בסופינו? [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. שימחתם את ליבי במאד מאד! אוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] ככה הרגשתי לי מין צורך כזה להגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] . השם!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] נתחייכתי לי. את אלה שלך אני הכי אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו. השם! זה פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מקסים!! [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו! זה מקסים וכתוב בעדינות וברגישות יפהפיה! אהבתי ממש ממש! אוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך הוא וברוך שמו. רק רציתי לבשר לכם בשמחה ובגיל שאפרת (כן, כן, זו מהסיפור) ילדה הבוקר בשעה טובה ומוצלחת בן זכר בריא ונושם. וזהו. אוריה. [ליצירה]
תגובות