[ליצירה]
תודה
מסר כפול היקר,
איך אפשר להודות לדברים כה חמים ויפים?
חיממת את לבי.
לצערי איני מרבה לכתוב ו/או לבקר כאן.
מבטיח לשתף ברגע שיהיה מה.
אין ספק שזה נותן מוטיבציה.
שבת שלום
ארז
[ליצירה]
לדאוג ? ממש לא :)
את יכולה להרגע :)
קצת בדידות עוד לא הרגה אף אחד.
אין מה לדאוג.
חוצמזה - האמבולנס לא מתייחס אלי, כפי שהיו כמה שחשבו. בכך דווקא הפרשנות של כוכב אחד מעז לשיר מאד קולעת. הוא קרא לה "תמונה דיפרסיוניסטית" ברמזו ולא בכדי ל"תמונה אימפרסיוניסטית". הסוף של השיר הם רשמים מהסביבה של הבודד, ולא דברים שהוא עצמו עובר.
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים
אני דווקא לא התכוונתי לבהאים מתחילת השיר
רק הסוף מתייחס אליהם, לאיך שהם תלויים להם שם ביופיים
והמקום הכי גבוה הוא רום הכרמל או משהו כזה
ושוב תודה
[ליצירה]
נורא
מחשבה נוראית, אבל חזקה. קראתי את זה בצהריים וחזרתי עכשיו כי זה ליווה אותי מאז...
אף פעם לא חשבתי על זה... אבל זה כנראה מאד נכון...
קצת מזכיר את הרעיון של "עצוב למות באמצע התמוז".
כה לחי.
[ליצירה]
סתם משהו שכתבתי לפני שנה בסגנון...
הפסח אני מתאבד.
תנו לי סיבה אחת טובה למה לא.
הפסח אני מתאבד,
ולא איכפת לי מי יבוא.
הפסח הזה אני אטפס על בניין גבוה
וילד ברחוב יביט בי דרך חורים במצה
ויראה אותי צונח
צניחה חופשית
צניחת חורין.
כך אפטר באופן סופי בהחלט
מכל המרור בחיי.
הילד יראה דרך החורים במצה
אותי מרוסק על המדרכה
כמו חרוסת שהוקאה חזור והקא.
הפסח אני מתאבד וזה לא ניתן לערעור.
כבר יותר מדי פעמים לב התירוש שלי
נקרע כמו ים סוף
לשני חצאים
שני חצאים שעומדים ומסתכלים זה בזה
בהשתאות ובמירמור - "שוב אכלנו אותה".
לא עוד אשליות
לא עברנו את פרעה ולא נעבור גם את זה.
הפסח אני מתאבד
ומי שיש לו בעייה עם זה
שיעמוד בתור, אבל שיקח בחשבון
שזו עלולה להיות עמידה ארוכה -
עמידת מצרים של ממש.
[ליצירה]
תגובה לאפרת
היי אפרת וקודם כל תודה
אני נוטה להסכים אתך לגבי הסיום
פשוט זה נכתב במשיכת קולמוס
ורק עכשיו קצת שיפצתי, גם בשאר הבתים
אולי ינעם לך יותר
ובנוסף, הצבתי לעצמי מגבלה קצת בעייתית
אבל אני מעדיף לכתוב לך את זה בפרטי :)
ארז
תגובות