[ליצירה]
תודה למגיבים!
שמח לראות ששיר לא חדש פתאום צף ומקבל תגובות, אז קודם כל תודה.
ועכשיו תשובות :) -
רויטל - למוד = למדוד. פשוט צורה אחרת. לאמוד זה במשמעות אחרת, של להעריך.
זהירות שביר - מסכים איתך שזה שיר סתמי וגיבובי! אם תשים לב לנושא השיר, הרי הוא מדבר על בלבול מסוים שהכתיבה יוצרת אצל היוצר. מסכים שהבית השני לא כל כך טוב (אחרי הנקודתיים). אבל יש קשר בין הבתים: בבית הראשון רוצה הדובר להיות בעל שליטה על שיריו, לדעת את עתידם וכו', ובבית השני הוא מודה בחולשה - השירים הם ששולטים בו ולא להיפך.
וכל שאר המחמיאים - תודה.
[ליצירה]
תודה חבר'ה :)
שי - הוא טרם עזב, הוא עוזב השבוע, ולשם שינוי לא בגללי... יש לי נטייה לכתוב על דברים כאילו כבר קרו, אולי מתוך תקווה שכך לא יקרו (חיפוש התחליף וכו').
[ליצירה]
בחדרי חדרים
בהחלט נהדר. משעשע שבתוך שבוע עולים לכאן שני שירים על צ'אט... (אם כי מה שאני כתבתי פחות "חולני" למרבה ההפתעה ומתאר מצב יותר כללי). ואני לא מבין למה מביט מהצד מתפלא על הצנזורה שמנסים להטיל פה, שכחת את הדיון שהתנהל בפורום יצירה על השיר שמנחם פסל לי ?
[ליצירה]
מהמם
פשוט קטע מקסים ורק עכשיו כשקראתי את התגובות נדהמתי יותר לגלות שהכותב אינו כותבת ואינו מיה ואין נועם...
באמת יפה, רומנטי, וכמו שמישהי כתבה, כל כך מקסים שהייתי בטוח בשלב מסוים שזה שקט שלפני סערה ושהחתן ימות בפיגוע ירי בכביש 443 רגע לפני החופה.
איזה כיף שיש גם סיפורים עם סוף טוב.
לי אישית יש טראומת-מקווה לא קטנה אבל נעזוב את זה, אולי הקטע היפה הזה קצת ריכך אותה.
תודה.
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים
אני דווקא לא התכוונתי לבהאים מתחילת השיר
רק הסוף מתייחס אליהם, לאיך שהם תלויים להם שם ביופיים
והמקום הכי גבוה הוא רום הכרמל או משהו כזה
ושוב תודה
[ליצירה]
כמה שאני מזדהה
כמה שהזדהיתי עם השיר ובייחוד עם השורה החותמת אותו "וכל גופי חסום בפניך"
ההרגשה הזו, שזה פשוט חסום, כאילו מישהו / משהו חסם את זה, כאילו זה לא בשליטתך. זה פשוט כך. פתאום לגלות את זה ביום בהיר.
עצוב.
תודה.
תגובות