ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
- "על גבול הים האחרון..." - לזכר נתן יונתן
- גם לשתיקה יש תדר
- בגידה בטרם פגישה
- שירים הם
- מוטב היות האדם לבדו
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי. בעיקר את כפל המשמעות של "שורות על שורות"... ארז [ליצירה]
- [ליצירה] בגני נטעתיך את אכן צודקת, וזה לא מוזר בכלל, ולא מקרי, ולא טעות. זה גם לא בדיוק התשתית של השיר, זו רק ההתחלה - והוא משובץ בשירים רבים של נעמי. ועם זאת, ידועה הערצתה ואהבתה של נעמי לשירת רחל, היא הלחינה וביצעה רבים משירי המשוררת - כולל את "בגני נטעתיך" - ולדעתי להצליח להלחין שיר של מישהו אחר בצורה כה נשגבת מצביע על חיבור עצום אליו (הגם שהוא אינו בעולם מזמן), וגם הרבה יותר קשה מאשר שיר שלך עצמך. בנוסף, היא קבורה לא רחוק מרחל... כך שהרגשתי שאין מתאים מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה אמילי הוספתי בראש התרגום לינק למקור, לבקשתך הצודקת :) אציין רק שזו סוג של טיוטה לא סופית, קיוויתי לתגובות שיאירו את עיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב כל כך דברים כאלה....תיעודים כל כך מדוייקים ובזמן אמת לכאורה... או שלא לכאורה... ועדיין - זה שיר. זה נפלא. זה סוג היצירות שמעבירות בי רעד. אולי כי ברור שכל אחד היה במליון ואחד מצבים כאלה בדיוק, וכל אחד בוחר לכתוב את השיר שלו על שבר אחר מהשלם. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ.. אני אקח את זה כמחמאה, אבל איכשהו ההרגשה שלי היא שזה מתאים לשירי ילדים, שזה קליל כזה, גובל בטפשי :) [ליצירה]
- [ליצירה] לדאוג ? ממש לא :) את יכולה להרגע :) קצת בדידות עוד לא הרגה אף אחד. אין מה לדאוג. חוצמזה - האמבולנס לא מתייחס אלי, כפי שהיו כמה שחשבו. בכך דווקא הפרשנות של כוכב אחד מעז לשיר מאד קולעת. הוא קרא לה "תמונה דיפרסיוניסטית" ברמזו ולא בכדי ל"תמונה אימפרסיוניסטית". הסוף של השיר הם רשמים מהסביבה של הבודד, ולא דברים שהוא עצמו עובר. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים. ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר כמו תמיד. נכנסתי אחרי כמה זמן לגלות כמה וכמה דברים חדשים. מעכשיו איעזר ב"סוכן". מצחיק שגם אני העליתי שיר חדש שעוסק באותו פסוק. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] תודות למגיבים, וגם התייחסות לתהייה חוזרת: לגבי הבית שמגלגל את השורש ט.ר.ף בכל מני הטיות. זה נובע (בדיעבד, זה לא ממש מודע) משני דברים: 1. להעביר את הבלבול שנגרם לדובר, וכמו שמישהי אמרה כאן "הנשימה שנעתקת". גם השפה נעתקת מפיו והופכת למצומצמת, ממש כמו החזרה המגומגמת על "כמו, כמו". 2. ט.ר.ף = טרף אבל גם טירוף... אני חושב שזה עובר איפהשהו בתת מודע בזכות המצלול, אבל אולי לא. ושוב תודה, הוא באמת היה יפה מאד אותו אחד :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו איזה מזל שהגבת על שירי וגרמת ליל הגיע לכאן... אחרת מי יודע כמה זמן היה לוקח לי לגלות את זה. מה זה יותר צעירה ? בת כמה את עכשיו וכמה היית אז? שיר משגע ורהוט וכאמור, מלא בתום-נעורים שאין משלו על עפר... [ליצירה]
תגובות