[ליצירה]
טוש היקר,
לא הבנת. זה מעבר ל"שגגות", זה הופך לזכויות.
וכן, יש עוד הרבה מה להוסיף, אך החליטותי לצמצם בכמות (ומתוך כך גם באיכות). יום אחד אלמד לכתוב *קצר* וקולע.
[ליצירה]
גמני גמני גמני
ראיתי את הסרט ההוא (ולא זכרתי את השם שלו). זה אפילו היה עם טובי ("אפילו", כאילו שלא חצי מהסרטים שראיתי היו איתו) ובהחלט בהחלט מומלץ.
[ליצירה]
רגעים קשים
רגעים בהם אתה אומר "מישי צודקת".
זה אכן "הו" ולא "או" (ואת אכן קטנונית, אבל גמני).
וגם אם המילים לא מדהימות, הביצוע של תיסלם חביב ביותר (גם אם במקור זה לא שלהם).
[ליצירה]
אוי השעה...
היא לא נותנת מקום וכח להאריך ולהיכנס לפילוסופיה, אבל יש הבדל בין "אפילו האמת היא סוג של שקר" (כהגדרתך) לבין "אפילו השקר הוא סוג של אמת". ולא רק הבדל של זזה לא אותו מבט על המציאות, לא "לראות את הדגים הלבנים או הציפורים השחורות" בציור של א'שר. זה לא לומר "הכוס חצי ריקה" או הכוס חצי מלאה". זה לומר "הכוס ריקה, גם מה שנראה מלא" לעומת "הכוס מלאה, גם מה שנראה ריק". זה לטעון שני דברים שונים!
מקווה שהובנתי (ב"על עצמי" הישן שלי היה כתוב שהבעה בכתב איננה הצד החזק שלי).
[ליצירה]
אז עכשיו אני יכול לומר בפה מלא
שאני חולק עליך!
ה"אמת" של האדם זה הבפנים הנקי שלו, הנקודה הזוהרת שבו! לא כל הכיסויים מסביב. כשרואים את זה באמת מתעוורים ואוהבים... (ואז אולי גם לא שמים לב לכיסויים).
כך לענ"ר (הר' היא של "רגשותי")
[ליצירה]
וואאוו
לא נראה לי שיש לי הרבה יותר לומר מזה.
ולגבי העריכה, קחי את הסיפור, תגזרי את הטקסט (בלי הסוגריים שמדגישות) תדביקי את הקטע שעד הפלשבק, תלחצי על הסימן של הסוגריים, ואז תסמני את הכיתוב שבין הסוגריים ותדביקי עליו את הפלשבק. תעשי רווח, ותדביקי את שאר הטקסט (או שתפני למנחם).
(חבל שכזה קטע יפה יהרס בגלל העריכה).
תגובות