היא נמוכה
לטעמי,
למידת רוחה.
היא חפצה
לדעתי,
בעיקוב רגלה.
היא תצלח
למיטב זכרוני,
אם כוחה עימה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מעונין להקדיש את השיר לזכרה של קרובת משפחה, מזל, (מזול -בפי) שהלכה לעולמה בשבוע שעבר (כ"ט תשרי תשס"ה) שיר זה נכתב על בסיס זכרונות של שיחות קצרות עימה בערבית-עדנית עילגת שלי (ברור שהיא הגתה שפה טורדנית זו בטבעיות) ובזכרוני, כאילו היתה מרימה אגודלה לימין ולשמאל בכל פעם שאמרה והסבירה לי עם חיוך, (בין השאר) את המשפט, אהלבכ ווסאהלה כמה אל זביב וואחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה הזכיר לי משהו שכתבתי פעם http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=2707&code=32 [ליצירה]
- [ליצירה] **** [ליצירה]
- [ליצירה] העדפתי גירסא קצת שונה. אבל הנה הגירסא המקורית שעליה הגיבו כל אלה שמעליי. (תודה על התגובות...) אדלג את המרחק עד אליך אליך לשלוח יד אתה הקורא, יושב בבית, במסעדה פניך למסך, בצד שולחן כתיבה אחמיר מבטי אומר בקול המון טון ובאצבע מתלווה לך לך לְסֶפֶר מארץ מולדתך שב, תלמד תורה * זו שירה [ליצירה]
- [ליצירה] * איך לקח לי זמן לשים לב לזה. מצוין ומציאותי , מצאת לך נושא לכתיבה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיותר מעניין זה ההקשר האחד שתחתיו נמצאים שתי הפעולות האלה. איך אותו זכרון גורם גם להקאה -פעולה המסמנת את סירובו של הגוף לקבל חומר מסוים לתוכו - וגם לבכי פעולה בה הגוף עולה על גדותיו ומראה לעיני כל את הרגשות הכמוסים. [ליצירה]
- [ליצירה] את מגובשת לחלוטין. זה מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זו חתיכת עבודה מה שעשיתם כאן. ואיזו שנינות לחלק כך את השמות. אשריכם צדיקים. * * * * * [ליצירה]
- [ליצירה] עד כאן הדיון בנושאי ירידות הדדיות, ביצירה זו. (ומי יתן ביצירות בכלל) מכאן ואילך כולן-תגובות שקשורות ליצירה. תודה. [ליצירה]
תגובות