רגעי אביב 2
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שרף, אני חושבת שלא הבנת את השיר הקודם שלו. לשאלה ששאלת אז (אני מגיבה פה, כי השיר ההוא נמחק, לשמחתי הרבה". שמואל התכוון לכל מילה. נובע מכך - הוא אולי רואה את עצמו כנאבק בשחיתות, אבל נפשו שלו מושחתת לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם הכותרת אופטימית יותר, אבל זו של רוני נכונה ומתאימה יותר לדעתי. שמתם לב שהכיפה הכתומה היא ליד הכיפה של צה"ל? [ליצירה]
- [ליצירה] רפרודוקציה של שלט חוצות, שנועד לפרסם חברה שבחרה לעצמה את השם הלא ברור : "נית" [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. בביכו' השארתי למבינים ממני להגיב, אבל פה אני חייבת להתייחס: אהבתי את התנוחה של האצבעות, ואת הצביעה, ואת התסרוקת. הפרופורציות של הגוף עשויות היטב (שריקת הערצה - מעולם לא הצלחתי לעשות את זה). לעומת זאת - הכסא נראה קטן מדי, או לא ממוקם נכון - "ההוא" נראה יושב באויר. [ליצירה]
- [ליצירה] היא נראית לי צעירה מדי בשביל להיות "אמא טבע", לא? היא נראית יותר כמו שחקנית טלנובלה מאשר כמו דמות אימהית. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי כל כך! זה קצת לא ברור, אבל הפטנציאל מדהים ללא ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט. שיר נהדר. ההערה לגבי ה"בסערותי" מיותרת. רובנו מספיק אינטליגנטים להבין את זה, לא? היפ - אם הבנתי נכון, הכוונה היתה לחקות את דיבור המצילים, ולכן ה"גיברת" עם י' וכו', וזה רק מוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי משהו שכתבתי, לפני שנתיים ויומיים בדיוק. ברשותך: [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר כל כך.. לפני שלוש שנים היתה הפעם הראשונה שבכיתי תשעה בב על החורבן. פתאום הבנתי מה זו גלות. מה זה חורבן. מה זה ריחוק, מה הם כיסופים. כתיבה שקטה וכואבת. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא המשפחות שאני מכירה שקיבלו את הניסיון הענק של ילד מפגר ( ילדים אוטיסטים אני לא מכירה, אבל תסמונת דאון, וגם איזושהי תסמונת נדירה שאני לא זוכרת את שמה) קיבלו אותו כמתנה וכזכות. אם כי כמובן, בהתחלה היה להם קשה, אבל היום.. אחיו של הילד עם התסמונת-דאון מרחמים על החברים שלהם שאין להם אח כזה. [ליצירה]
תגובות