רגעי אביב 2
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צודקת, אבל מבחינת היצירה הייתי מצפה ליותר. (משהו כמו התגובה שלך, למשל, שהיא מפורטת, בהירה ומנסחת היטב. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה. ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא: את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק. ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד. את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה. אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית. שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי.. שלך, בכנות.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שיוחאי התכוון שיש בעיה בתיעוד, אבל בצילום צריך להפוך את התיעוד למשהו מעניין. לכן אני חושבת שהמרחק גורם לתמונה להיראות מאד בנאלית ולא כל כך מעניינת - כמו צילום משפחה, או סתם צילום נוף שבמקרה נתקע בו רחפן. גרסת המיקרו היתה יכולה להיות מושלמת אם הוא היה גם באויר. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. הייתי רוצה לראות אולי גם קצת יותר התחלה ואמצע, אבל גם כך זה חמוד. מה שקריטי יותר: לעבור ולתקן שגיאות הקלדה ושגיאות אחרות. (אין מילה כזו "יכל", "החוה" צ"ל "החוצה", ו"לת"?) [ליצירה]
- [ליצירה] לנוחיות הקוראים, מוגש מקבץ הפנינים החדש של שמוליק: "אתם רשעים אמיתיים, ולא הרוצחים". על פי אמנת שמוליק הבין לאומית, עושר הוא חטא חמור יותר מרצח. למי שתוהה, אם כן, מדוע מהלל שמוליק את בריה"מ העשירה שלחמה בגרמניה (הרצחנית אך ענייה), נשיב: עוד לא למדת שאין לחפש היגיון בשירתו של ירושלמי? אותה התשובה גם מצפה למי שישאל מדוע עושק העשירים ע"י העניים (שכבר יהיו עשירים) הוא מוסרי יותר מאשר עושק העניים ע"י העשירים (שלפני כן היו עניים), ומה יהיה ההבדל בכלל בין המבנה החברתי של עכשיו לזה שאחרי המהפכה (מלבד ההתחלפות בין האוכלוסיות של שתי השכבות), ובאיזה צד יהיה שמואל אחרי המהפכה, שמא יצדד בעניים (שהיו עשירים עשוקים), או שמא אולי כבר היתה המהפכה, ואנחנו לא הבחנו בהבדל?.. והערה אחרונה: מי יודע מה מתחרז עם "אין כפרה"? יפה שמוליק, "אין לכם כפרה", מצוין. רואים שיש לך עתיד. [ליצירה]
- [ליצירה] למה את יותר קטנה ממני? (אני רוצה את שירי היומולדת שלך לעצמי..) חמש-עשרה וארבע שנים. מדויק לגמרי. לא יכולה להגיד שהבנתי הכל. במיוחד לא הבנתי חלק מהפסיחות, ואת השורה האחרונה. וגם - הסוגריים "[עד הבוקר]" נראים לי לא נצרכים.. ניצן (צופה תגובה בנוסח "נצרכים מאד, זר לא יבין") [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל:צווחת התרגשות והפתעה. איזה כיף לראות את קשישי האתר מפציעים מדי פעם - והשבוע זכינו לביקור של כמה אורחים חשובים.... ולעניין: סיפור חמוד כהרגלך. אבל אתה מסוגל ליותר. הקטע של הויכוח מתוק לחלוטין, אבל הסיום הוא די בנאלי וצפוי. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד חמוד. רק הביטוי "הולך לפרוץ בגדול" לא מתאים למשלב של הילד. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי הרבה זמן שלא הייתי כאן... כיף לקרוא שוב. ואת כל השאר (גאוני, מרגש, והשילוב ביניהם) כבר אמרו לפני. הקטע עם ה"תשובות ללא שאלה" הזכיר לי את "מר אל כאן אנה" - כשהיא מתחילה את המחקרים שלה מהתשובות ורק אז מוצאת את השאלות הנכונות. אולי באמת צריך לפעמים לעבוד בשיטה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה מוכר. כמה מפחיד. כמעט שהפחד מפחיד יותר מכשזה קורה באמת. וכמה שכתבת את זה חזק. רשמתי לפני לעקוב אחרייך. אפשר שהפחתת פסיחות היתה מיטיבה עם השיר. [ליצירה]
תגובות