[ליצירה]
לא הייתי מפרסמת בתור יצירה. את מתקשה להתנסח, וזה מקשה להבין מה את רוצה. יותר מדי נקודות (...) שמקשות על הקריאה.חוצמיזה, במונולוג חייב להיות רעיון ממשי מאחוריו, סיפור, מקרה. זה לא יכול להיות כל כך מעורפל ולא ברור. את רוצה לפרסם יצירה, קחי את הרעיון שלך ותחדדי אותו..
[ליצירה]
|נרשם למעקב|. את כותבת טוב. ה"מדשנת, מבריאה, דואגת" נראה קצת תקוע בשורות שמדברות על המאיסה במאמצים. יש במילים האלה יותר מדי רכות, עד כי הן נראות סותרות את השורה שלפניהן -"חסרה לי אהבת גנן לצמח".
אהבתי את הסוף.
וכמובן, שאני מאחלת לך שזה לא יהיה הסוף, ותזכי לראות ברכה בעמלך, וגם לאהוב את העמל..
[ליצירה]
אם כן, אני סבורה כי "עוולה" איננה המילה הנכונה לתאר את ההתנהגות של הנמענת.
אני בטוחה שאת יכולה לדייק את השיר יותר, כך שנוכל, כקוראים, להבין את כוונתך.
[ליצירה]
קודם כל, הרעיון והמטאפורה מצוינים. לכן אני חושבת שהיה שווה להשקיע יותר בצורה של השיר.
לצמצם את המילים למינימום - כלומר להוריד כל מילה שאיננה הכרחית. לדייק יותר. (למשל - איך יכול להיות טעם-בפה לחומה?)
[ליצירה]
משהו חסר לי. נדמה לי שכדאי לקחת את השיר הזה הלאה:
לתת קצת יותר רמזים על מהו ה"הכל" הזה שאת נושאת, והסיום, לענ"ד, חסר מאד. קשה לי להבין מה הצורך בשורות האחרונות.
[ליצירה]
שיר כלבבי.
חזק ונוקב בעדינות וברכות שבו.
החריזה בסוף נהדרת, ודווקא זה מדגיש את חוסר הזרימה שבהתחלה. האם הפסיחה בין "בלי הפוגה" לבין "היה נוכח" הכרחית?
הייתי מציעה לוותר עליה.
תגובות